באיזה עולם ראש הממשלה שאחראי לאסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה – נשאר ראש הממשלה? באיזה עולם אתה לא עולה לדוכן הזה, מבקש סליחה מעם ישראל, מבקש סליחה – והולך הביתה?
1,500 הרוגים ונרצחים. אתה לא יכול להישאר ראש ממשלה. בשבוע שעבר עמדנו בכיכר החטופים ודיברנו על 131 חטופים, השבוע זה כבר 125 חטופים. הם מתים שם. ילדות נאנסות כל יום. קשישים מתים במנהרות. זה באחריותך. זה על ראשך. לא החזרת אותם הביתה. אתה לא יכול להישאר ראש ממשלה.
כל הצפון הישראלי מפונה. חבל הארץ היפה ביותר, הפורח ביותר, נטוש, מצולק, הרוס. הייתי בכפר גלעדי הנטוש, עמדתי על המרפסת עם מפקד כיתת הכוננות, רן שביט. רק הם נשארו שם. לפני שלושה שבועות הבן שלו נהרג בעזה.
כל סיפורה של ישראל במשפחה אחת. אני לא שואל אותך אם הרמת לו טלפון, אנחנו יודעים את התשובה. נכשלת מולו, נכשלת מול בנו, פינית אותם מביתם, ואין להם תאריך חזרה. 1 בספטמבר מתחילה שנת לימודים, הם לא יודעים לאיפה לרשום את הילדים. גם בגלל זה, אתה לא יכול להשאר ראש ממשלה.
אנשי מילואים עושים מאה חמישים יום, מאה שמונים יום, מסכנים את חייהם, מאבדים את חייהם, נהרגים, נפצעים, העסקים שלהם מתפרקים, ואתה עסוק בלילות בנסיונות להנדס לחרדים שחרור מגיוס.
צה"ל אומר לך שהוא מוכרח אותם. זו כבר לא שאלה פוליטית, זו שאלה מבצעית ובטחונית. החרדים צריכים להתגייס מפני שאין לנו מספיק גדודים ואין לנו מספיק חטיבות, ואתה עסוק בתרגילים ותעלולים פוליטיים כדי לשחרר אותם, אז אתה לא יכול להיות ראש ממשלה.
אתה לא יכול להישאר ראש הממשלה, כי אתה לא באמת ראש הממשלה. אתה בן ערובה של הקיצונים בממשלתך. אתה לא עושה את מה שאתה יודע שנכון, כי אתה מפחד פחד מוות מבן גביר וסמוטריץ'.
כל אחד עושה מה שהוא רוצה. שרים מפגינים עם מגפונים מול ישיבת הממשלה. שרים מפעילים מליציות אלימות כדי לשרוף את משאיות הסיוע שאתה שלחת לעזה. קבינט אחד מחליט משהו, הקבינט שני מבטל.
שרים לא מגיעים למשרדים, לא עובדים. אפילו לא מעמידים פנים של מנהל תקין. בוזזים את הציבור, הכל חלוקת קופונים, הכל סידורים לחבר'ה, אין שיקולים מקצועיים, הבושה מתה.
היחידים שעובדים למרבה הצער, הם הקיצונים והמטורפים שהכנסת לממשלה. הם יעילים מאין כמותם. שודדים את הקופה הציבורית ללא רחם, מסכסכים אותנו עם העולם, הורסים את העתיד של הילדים שלנו.
אתה לא מצליח לנהל את המטורפים. הם מנהלים אותך. שנינו יודעים שאם היתה לך ממשלה נורמלית, אם עדיין היית ראש ממשלה אמיתי, היה הסכם עם סעודיה, היתה עסקת חטופים, היתה תוכנית ליום שאחרי בעזה, היה חוק גיוס.
אנחנו מחמיצים הזדמנות היסטורית, להסכם שלום איזורי, שיוביל גם להסדר בעזה וגם להסדר בצפון. יש פה עולם מדיני שלם, מורכב, עם סיכונים וסיכויים, וכל מה שיש לך להגיד זה "לא חמאסטן ולא פתחסטאן", כי זה מה שנשאר מהמנהיגות שלך – חרוזים. אתה כל הזמן מדבר בחרוזים.
עם הממשלה הזו לא ננצח במלחמה. מגיע לעם ישראל יותר. מגיעה לנו ממשלה רצינית ושפויה, שתטפל בבעיות שלנו. מגיע לנו ראש ממשלה שהוא לא עייף, לא שחוק, לא אשם בכל כך הרבה אסונות.
כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים בחירות מהירות. אני מוכן לשבת אתכם, לסכם בחירות בזק. לסכם על מערכת בחירות בלי הכפשות ובלי השמצות מתוך כבוד ללוחמים שלנו. זה לא אידיאלי בחירות בזמן מלחמה, זה רק הרבה הרבה יותר טוב ממה שקורה עכשיו. אנחנו צריכים ממשלה שפויה, הגונה, חרוצה ומאוזנת.
אני אומר מפה לעם ישראל, תהיה לנו ממשלה טובה. אל ייאוש. אני יודע שזה לא קל, אבל זה יקרה. פעם אחת כבר שלחנו אותם הביתה, אנחנו נעשה את זה שוב. פעם אחת כבר הוצאתי אותו מהלשכה, אנחנו נעשה את זה שוב.
עוד תהיה לנו ממשלה שתקום בבוקר ותלך לעבוד. ככה זה היה בממשלת השינוי. נעבוד בשביל האזרחים, נעבוד בשביל המילואימניקים, נעבוד בשביל מעמד הביניים, נעבוד כדי להחזיר לישראל את מעמדה בעולם.
זה מה שהמדינה הזו צריכה, וזה מה שיהיה לה. השאלה היא רק מתי. כל יום שעובר עם הממשלה הזו פועל נגדנו. מדרדר את מצבנו. הגיע הזמן אדוני שפעם אחת בחייך תעשה את הדבר הפשוט וההגון: תודה שאתה כבר לא מסוגל להיות ראש הממשלה, ותלך הביתה.