ממשלת ישראל איבדה את הצפון והיא צריכה להחזיר אותו לידי מדינת ישראל. הקבינט היום צריך לקבוע: ב-1 בספטמבר כולם בבתי הספר.
אז גם באביב הם לא ישובו חזרה
—
יפה הצפון באביב, יפה ועצוב ונטוש ומצולק מרקטות. מהמרפסת של משפחת שרייבר בכפר גלעדי (הם מפונים, אז מוסר מפה סליחה שבאנו בלי הזמנה) ...אתה רואה ירוק והרים ושמיים כחולים וגם את אל ע׳מרה, כפר של פליטים פלשתינים שיורים ממנו, ואת אל עדייסה, שמשם מטווחים את מטולה ומנרה, ואת מגדל התצפית שחיזבאללה בנו על גבעת החממיס ממול, ואת החקלאים שמסתכלים עלינו במשקפת מסתכלים עליהם במשקפת. כבר שבעה חודשים זה ככה. הלא-נורמלי זה הנורמלי החדש.
לירון עומדת בחמ״ל של הקיבוץ, מראה לנו על מסך אחד את כל מי שמאיים עליה, על מסך שני את רשימת המפונים. הם מנסים לשמור על הקהילה בשלט רחוק, להחזיק אותם יחד, אבל החיים לא עובדים ככה. במקום 700 איש בליל הסדר, הם כנראה יהיו 29.
״והם עוד במצב טוב״, אומר ליאור שקד, שמצטרף אלינו מכיתת הכוננות של מנרה. חצי יישוב שרוף וחבול מפצמ״רים, ומה שיותר גרוע, הם לא מצליחים להבין איך הם יחזרו. לליאור יש שתי ילדות וסטרטאפ שהוא רוצה להחזיר, אבל הוא לא מבין איך, ומתי, ומי בעצם אחראי לזה. ממשלה אין. לא קיימת. הפקרה מוחלטת של כל המערכות. ״אף אחד לא מדבר אתנו,״ אומר מורן, הנציג השני של כיתת הכוננות של מנרה. זו תהיה המנטרה של הביקור כולו. הממשלה פינתה אותם, ונעלמה.
בקריית שמונה אני רואה גרפיטי על בית: ״אין ייאוש בעולם כולו״. יכול להיות, אבל יש ייאוש באוויר. אביחי, ראש העיר, עומד אתנו ומנסה להבין לאן זה הולך מכאן. התושבים שלו מפוזרים ב-460 ישובים ברחבי המדינה. אין תאריך לחזרה, אין תכנון, אין תקציבים.
הממשלה הודיעה שתעביר 3.5 מיליארד שקל, רק בלי להגדיר מקור תקציבי. ״זה כמו ילד שעוצם עיניים ואומר שהוא רוצה אופניים, ״אני אומר לאביחי, ״אם הממשלה לא יודעת להגיד מאיפה הכסף יגיע, הוא לא יגיע.״ הוא מושך בכתפיו. מאחוריו יש מבנה בטון צבוע כחול, הרוס מפגיעת רקטה. זה אמור היה להיות חלק ממתחם לסטודנטים, עתיד העיר. במקום זה הרצפה עדיין מכוסה רסיסים.
ניסן מכיתת הכוננות של כפר גלעדי הוא גם הרוח החיה של ״לובי 1701״ שנאבק להסדיר את החזרה, אבל בביטחון. ״אופק”, הוא אומר, ״שהמדינה תגדיר אופק, שתחליט מתי ואיך חוזרים. שתשים את התאריך על השולחן.״
התאריך ברור. 1 לספטמבר. תחילת שנת הלימודים. אם הורים צעירים לא ירשמו את הילדים לבית הספר של כפר גלעדי, זה אומר שהם רשמו אותם במקום אחר. יש לזה משמעות אחת: הם לא חוזרים.
@lobby_1701 @galil_elion
המשך בתגובה הראשונה >>
צילום: אלעד גוטמן
אני יודעת שמה שאני אומרת לא טריוויאלי, אבל אני מאמינה שהליכה לבחירות תגדיל את הסיכוי לעסקה לשחרור החטופים.
למה?
ההסבר בסרטון.
אנחנו עומדים פה יחד, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, סטרייטים ולהט”בים, אשכנזים ומזרחים, פריפריה ומרכז. הממשלה הזו עשתה הכל כדי להפריד ולסכסך בינינו. כל המהות שלה זה... לגרום לנו לריב אחד עם השני, ובכל זאת באנו. באנו כדי להגיד: אל ייאוש מדינת ישראל, השינוי בדרך, הבחירות בדרך.
אחרי הנאום בהפגנה בהרצליה, ניגש אליי בן. הוא בן 18 וקצת, רגע לפני גיוס, והוא שואל אותי: ״ראיתי את התמונות מחוף עזה, והכל שם חזר להיות כרגיל, אז בעצם מה המשמעות של כל ...החיילים שמתו שם? איך עוברים על זה לסדר היום?״
ניסיתי להסביר לו שזה לא חייב להיות ככה, להסביר שהישגים צבאיים בדרך
אולי לפני שהוא מכשיר מאחזים בלתי חוקיים שיכשיר קודם את יישובי הצפון והנגב המערבי לחזרת התושבים.
מזמינה אתכם לקרוא נאום שנשאתי הערב, בהפגנה בהרצליה.
•••
לא עשר מכות חטפנו מאז שבעה באוקטובר, אלא 1,500 מכות.
1500 נפשות.
1,500 עולמות שחרבו.
חטפו ...לנו מאות ישראלים מהסלון, מהמיטה, מהמוצב ומהמסיבה.
גררו ישראלים בפיג'מה ולקחו אותם לרצועה.
יש 133 משפחות שיקיריהן עדיין
נאומו הכואב וקורע הלב של רובי חן, אביו של איתי ז"ל החטוף בעזה, הערב בהפגנת ההמונים בבגין - הוא כתב אישום חמור נגד נתניהו וממשלתו הכושלת.