+
מצע יש עתיד
עמוד ראשי > מצע יש עתיד > רווחה ושירותים חברתיים
למצע >

מצע רווחה ושירותים חברתיים
רווחה ושירותים חברתיים

מה עשינו?

העברנו את חוק זכויות רווחה לאנשים עם מוגבלויות, 2.2 מיליארד ₪ לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה.

העלינו את קצבאות הנכים בעלות של 5.5 מיליארד שקלים, את הקצבאות לילדים נכים והורדנו את הסף הרפואי למתן קצבת שירותים מיוחדים.

חתמנו על הסכם עם העובדים הסוציאליים, העלינו את שכרם, שיפרנו את תנאי העסקתם והקצנו תקציבים לפריסת אבטחה לשמירה על בטחונם.

העלינו את קצבת אזרח ותיק ואת קצבאות השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים ושינינו את מנגנון הדיסריגרד, כך שיותר אזרחים ותיקים יוכלו להמשיך לעבוד מבלי לפגוע בקצבאות להן הם זכאים.

הובלנו רפורמה במרכזי היום והפכנו אותם לעוגן משמעותי במתן שירותים לאזרחים ותיקים, הפגת בדידות ויצירת פעילות פנאי חברתית.

 

הרחבנו את המיזם לביטחון תזונתי כך שתקציב המיזם ל- 2022 עמד על כ- 145 מיליון ₪ לתמיכה בכ- 40,000 משפחות באמצעות כרטיסי רכישה ברשתות המזון. בנוסף, 9 מיליון ₪ הוקצו באופן ייחודי לרכישת תחליפי חלב עבור 3,155 משפחות וכ- 55 מיליון ₪ הועברו לארגוני מזון לאספקת מזון למשפחות וקשישים, הגשת אוכל חם ואספקת כריכים בבתי ספר. בנוסף, הפעלנו מחדש את המועצה הארצית לביטחון תזונתי.

מה נעשה?

נפעל ליישום מהיר של החוק לאנשים עם מוגבלויות. החוק עיגן בחקיקה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ואנו מחוייבים ליישומו המלא של החוק כך שכל ילד עם מוגבלויות יקבל את סל השירותים לו הוא זכאי ורוב הבוגרים עם מוגבלויות ישולבו בקהילה. 

נמשיך לפעול למען שיפור שכרם ומעמדם של העובדים הסוציאליים המהווים כחוליה מרכזית בחוסנה של החברה הישראלית.

נוודא כי אזרחי ישראל נהנים מביטחון תזונתי, וכי משפחות הזקוקות לכך, תזכנה לאספקת מזון בין היתר באמצעות קבלת ארוחה חמה וכריכים בבתי הספר, מתן מזון לתינוקות למי שזקוק לכך וסיוע לקשישים. 

נרחיב את תוכנית "נושמים לרווחה" ואת פעילות מרכזי העוצמה כדי לאפשר לאנשים לצאת ממעגל העוני.

למצע המלא

הקדמה

תחום הרווחה במדינת ישראל טומן בתוכו אתגרים רבים מספקטרום רחב של תחומים מעבר להתעסקות המסורתית במאבק בעוני ובמצוקה כלכלית. למעשה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אינו עוסק רק במתן סעד ומענים של טיפול התערבותי מיידי, אלא חולש על אוכלוסיות רבות שאינן שייכות לעולם הרווחה מבחינה מסורתית.…למצע המלא

תחום הרווחה במדינת ישראל טומן בתוכו אתגרים רבים מספקטרום רחב של תחומים מעבר להתעסקות המסורתית במאבק בעוני ובמצוקה כלכלית. למעשה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אינו עוסק רק במתן סעד ומענים של טיפול התערבותי מיידי, אלא חולש על אוכלוסיות רבות שאינן שייכות לעולם הרווחה מבחינה מסורתית. בין האוכלוסיות הנמצאות היום באחריות טיפולו של משרד הרווחה והביטחון החברתי נכללות אוכלוסיית הילדים ובני הנוער במצבי סיכון עקב משבר הקורונה, אזרחים ותיקים, נשים הסובלות מאלימות במשפחה, אנשים עם מוגבלויות ועוד מגוון רחב של קבוצות שהגיעו לשערי הרווחה מסיבות שאינן קשורות למצוקה כלכלית. 

במטרה להתמודד עם מגוון האתגרים החדשים שנוצרו הוביל שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן את קידומה של תפיסת מדיניות רווחה חדשנית: הפיכת השירותים החברתיים ברשויות המקומיות לשירותים אוניברסליים בתוך כדי התאמה של שירותי הרווחה לצרכים המשתנים באמצעות הגמשת תקציבים לרשויות המקומיות הניתנים לכלל האזרחים ללא קשר למצבם הכלכלי ויצירת תוכניות מותאמות לפרט. התפיסה החדשה שמה את הדגש על שירותי מניעה ואיתור מוקדם של מצבי סיכון, ואחת ממטרותיה היא לקדם מוביליות חברתית במדינת ישראל. כלומר לאפשר לכל אדם להתקדם בסולם החברתי ללא קשר למצבו הכלכלי-חברתי או לאתגרים הרווחתים שעימו הוא מתמודד. בין החידושים שתפיסה זו מביאה למדיניות הרווחה במדינת ישראל נמצאים גם נושא המדידה והבקרה על השירותים החברתיים שמספק משרד הרווחה והביטחון החברתי וחיזוק יכולות הפיקוח. זאת כדי להבטיח שכלל מקבלי השירות מקבלים את הטיפול הטוב ביותר, באיכות הגבוהה ביותר. כמו כן התפיסה כוללת את חיזוק ההון האנושי והפרופסיה המקצועית במערכת הרווחה בתוך כדי מתן דגש לשיפור תנאי העבודה של העובדים הסוציאליים וכלל עובדי מערכת הרווחה.

לאור האתגרים וגיבוש תפיסה למדיניות הרווחה, שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן דאג להעמיד כלים שונים לשם ביצוע בשטח לטובת כלל אזרחי המדינה. לאחר שנים שמדיניות ממשלות ישראל הייתה לדחוק את נושא הרווחה ממעלה סדר העדיפויות התקציבי, במסגרת תקציב המדינה לשנים 2021–2022 התווספו למשרד הרווחה והביטחון החברתי למעלה מ-1.3 מיליארד שקלים למגוון אגפי המשרד. מעבר לכך, לשם טיפול באוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות וההיערכות לאתגרי העתיד בתחומם יועברו למשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-2.2 מיליארד שקלים בבסיס התקציב במשך חמש השנים הבאות. לצד ההגדלה התקציבית נדרשו כלים נוספים שלהם שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן דאג, ובהם: הגדלת התקנים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בכמה מאות; הגדלה משמעותית של תקציב הבינוי למחלקות לשירותים חברתיים ומוסדות הרווחה לסך של 130 מיליון שקלים; וכן הבטחתם של תנאי עבודה ראויים לביצוע המשימות על ידי עובדי המשרד.

חוק שירותי הרווחה

 שירותי רווחה ניתנים מאז שנת 1958 על פי חוק שירותי הסעד. כמו כן מאז חקיקת חוק הסעד לא נקבעו בחוק מהם שירותי הרווחה, מהי המטרה שלשמה הם ניתנים, וכיצד ניתן למדוד את מימושם. במשך השנים שחלפו נעשו ניסיונות לתקן את החוק ולהתאימו למציאות ולצרכים אך ניסיונות אלו לא צלחו. לפיכך, נוצר צורך לתקן את החוק ולהתאימו להסדרים הקיימים בחלקם וכן לקבוע את הזכות של אזרחי המדינה לקבלת שירותי הרווחה. עם מינויו לשר הרווחה והביטחון החברתי וגיבוש תפיסת הרווחה האוניברסלית החל השר מאיר כהן בקידומם של שני חוקי דגל שישנו את מציאות הרווחה במדינת ישראל: חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות וחוק שירותי הרווחה המורחב. הצעת חוק שירותי הרווחה באה להבטיח את מתן שירותי הרווחה למי שנמצא זכאי לכך וקובעת אחריות, לרבות אחריות פלילית, על מתן או אי מתן השירותים. החוק המוצע קובע מטרות; עקרונות במתן שירותי רווחה; מנגנון לקביעת זכאות; דרך מתן השירותים; תוכניות התערבות אישית, משפחתית וקהילתית; מתן שירותי רווחה לאוכלוסיות שאינן אזרחים במקרים מיוחדים; תקן עובדים, מספר מקבלי שירות לעובד והדרכות לעובדים; פיקוח, בקרה ואכיפה; מנגנון ערר וכן הוא מסדיר את מימון המדינה והרשויות המקומית. יש עתיד מחויבת לחקיקת חוק היסטורי זה עם הקמת הממשלה והעמדת תקציב משמעותי לביצוע בפועל של עקרונותיו. 

חיזוק מעמד מקצוע העבודה הסוציאלית

לאחר שנים של מאבק הצליח שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן בשיתוף פעולה עם ארגון העובדים והעובדות הסוציאליות להביא לחתימה על הסכם חדש המתגמל משמעותית את שכרם של העובדים והעובדות הסוציאליות ומשפר את תנאי העסקתם בעלות תקציבית של 200 מיליון שקלים. נוסף על כך, דאג השר מאיר כהן להבטיח את ביטחונם של העובדים והעובדות על ידי הגדלת התקציב המיועד לפריסת אבטחה ברשויות המקומיות לשמירה על שלומם האישי לסך של 60 מיליון שקלים וכן להכנסתו לבסיס התקציב. כמו כן החל תהליך מקיף בתחום הפרופסיה של העבודה הסוציאלית: תכנון צופה פני עתיד לשיפור מעמד מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הישראלית ומיצובו כחוליה מרכזית בהבטחת חוסנה של החברה אל מול התמורות והשינויים בעולם העבודה העתידי. תהליך נוסף לטובת מטרה זו קשור לחיזוק הקשר בין משרד הרווחה והביטחון החברתי והעשייה בשטח לעולם האקדמיה. שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן יזם את הקמתה של ועדה אקדמית מייעצת המורכבת מראשי חוגים לעבודה סוציאלית שתפקידה לייעץ לשר בתחומי פיתוח, מדיניות ואסטרטגיה משרדית. יש עתיד תמשיך לפעול לשיפור מעמד מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הישראלית.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן העביר את חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שמשמעותו עיגון בחקיקה של זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות לקבלת שירותים חברתיים במטרה להרחיב את שילובם בקהילה. עלות חוק היסטורי זה נאמדת ב-2.2 מיליארד שקלים שיועברו לבסיס התקציב בחמש השנים הקרובות והוא יחול על כל סוגי המוגבלויות שבאחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי. החוק יאפשר את הגברת העצמאות ויכולת הבחירה של אנשים עם מוגבלויות לקבלת מעטפת תמיכה של שירותים לחיים עצמאיים בקהילה. כמו כן החוק מגדיר יעדים ברורים לצמצום מספר הדיירים במוסדות חוץ ביתיים לאנשים עם מוגבלות. יש עתיד מחויבת ליישומו המלא של החוק ולהגעה למצב שבו רוב האנשים עם מוגבלויות ישולבו בקהילה. 

רפורמת הנכים

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הוביל רפורמה היסטורית בקצבאות הנכות בעלות של למעלה מ-5.5 מיליארד שקלים, הכוללת את העלאת קצבאות הנכות הכללית לסכום של 3,700 שקלים ואת העלאתן של קצבאות השירותים המיוחדים בתוך כדי הורדת הסף הרפואי הנדרש מ-60% ל-40%. נוסף על כך, מתווה היסטורי זה כלל לראשונה הוספה של 900 מיליון שקלים לקצבאותיהם של ילדים נכים ובני משפחותיהם. כמו כן מתוך תפיסה שמוגבלות היא איננה מכשול לתעסוקה, הרפורמה כללה את העלאת הדיסריגרד (הסכום שניתן להרוויח מבלי שקצבת הנכות תיפגע) לסך של 5,300 שקלים. יש עתיד תמשיך לעבוד למען ציבור הנכים והוספה של מוגבלויות נוספות בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי.

השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים

יש עתיד רואה חשיבות עליונה בדאגה לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט בקרב ציבור האזרחים הוותיקים. במסגרת דיוני התקציב לשנים 21–22, השרים מאיר כהן ומירב כהן דאגו להעלאתה של קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים עד גיל 70 ל-70% משכר המינימום וכן למתן הטבות נוספות. בהתאם לדו"ח העוני, מדובר באוכלוסייה של למעלה מ-248 אלף אזרחים ותיקים הנמצאים מחתחת לקו העוני כתוצאה מהכנסה נמוכה שאינה מספקת לקיום מינימלי. מהלך זה, שעלותו נאמדת ב-1.5 מיליארד שקלים, הוביל להעלאת אוכלוסייה זו בשלמותה מעל לקו העוני. יש עתיד תשאף להעלאת סכום זה מ-3,700 שקלים לסך של 4,200 שקלים במטרה להבטיח תנאי קיום מספקים לאותם אזרחים ותיקים. 

דיסריגרד לאזרחים ותיקים

כתוצאה מעליית תוחלת החיים באוכלוסייה ואתגרי יוקר המחיה אזרחים ותיקים רבים ממשיכים לעבוד גם לאחר הגעתם לגיל הפרישה. מאחר שמדובר בערך חברתי וכלכלי, שמחד גיסא מאפשר מאבק בתופעת הבדידות, ומאידך גיסא תורם לצמצום העוני בציבור האזרחים הוותיקים, יש חשיבות להסרת החסמים ולעידוד מגמה זו. במסגרת תקציב המדינה לשנים 21–22 דאגו השרים מאיר כהן ומירב כהן להעלאת הדיסריגרד (הסכום שאזרח ותיק יכול להרוויח מבלי שקצבתו תיפגע) מסכום של 6,014 שקלים ליחיד ל-6,479 שקלים בשנת 2022 ול-7,750 שקלים משנת 2023. מדובר במהלך היסטורי שעלותו התקציבית נאמדת ב-500 מיליון שקלים. 

העלאת קצבת אזרח ותיק בצורה מדורגת – נעשתה עבודה משותפת בין ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד, שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, השרה לשוויון חברתי מירב כהן וגורמי האוצר במטרה לייצר עוד מהלך בתחום קצבאות אזרח ותיק. משמעות המהלך לייצר מענה קצבתי לאוכלוסיות שהן מעל העשירונים של הבטחת הכנסה אשר הכנסתם אינה מספקת להתמודדות עם אתגרי יוקר המחייה. מטרת המהלך להעניק תוספת קצבה למאות אלפי אזרחים ותיקים במדינת ישראל. יש עתיד תשאף לקדם מהלך זה בתקציב המדינה הקרוב לאחר הקמת הממשלה.

מפת מדדים להזדקנות מיטבית – שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן והשרה לשוויון חברתי מירב כהן העבירו החלטת ממשלה המשותפת לשבעה משרדי ממשלה העוסקים בחייהם של אזרחים ותיקים במדינת ישראל. במסגרת ההחלטה נקבעו שישה מדדי על בתחומים של בריאות, משמעות וחוסן כלכלי שגובשו ואומצו במסגרת פורום שותפים. נוסף על מדדי העל, גובשה רשימה של מדדים מנבאים (משלימים) מוסכמים הכוללים מעקב אחר רמת הבדידות ואיכות החיים של האזרחים הוותיקים בישראל. מדדים אלו יכוונו את הפעולות הממשלתיות העתידיות בשדה הזקנה. 

ועדת שרים לענייני הזדקנות האוכלוסייה – נוסף על גיבושה של מפת מדדים להזדקנות מיטבית, הובילו השרים מאיר כהן ומירב כהן את הקמתה של ועדת שרים המאגדת את כלל משרדי הממשלה והגופים העוסקים בחייהם של אזרחים ותיקים. מטרותיה של הוועדה הן לבחון ולקדם את כלל ההיבטים הקשורים לשדה הזקנה במדינת ישראל, גיבוש מדיניות להיערכות הממשלה לסוגיה האסטרטגית של "הזדקנות האוכלוסייה" וסנכרון עבודת משרדי הממשלה בביצוע בפועל של מפת המדדים להזדקנות מיטבית. 

סיעוד – המצב הסוציואקונומי של הפרט מהווה מדד מנבא להידרדרות בכל תחומי החיים, ובין היתר גם בתחום הסיעוד. על פי כל המחקרים, הסבת המיקוד והמשאבים לצמתים המהווים סיכון להידרדרות וצמצומה בעיתוי המתאים מביא לצמיחה באחד מתחומי החיים העיקריים המנבאים הזדקנות מיטבית – תחום הסיעוד. ולפיכך, קידמו השרים מאיר כהן ומירב כהן את הקמתה של ועדה בין-משרדית בנושא דחיקת התלות דרך רפורמה בגמלת הסיעוד וכן את תחילתה של רפורמה בתחום הכשרת המטפלות והכרה בתפקיד המטפל כמקצוע מוכר לטיפול משמר תפקוד ודוחק תלות. יש עתיד מחויבת למימוש הרפורמות, שמשמעותן מהפכה היסטורית בתחום הסיעוד.

הרפורמה במרכזי היום

הרפורמה במרכזי היום ומהלך השייכות- שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הקים ועדה בין-משרדית שהניחה המלצה לרפורמה משמעותית במרכזי היום. במסגרת הרפורמה הורחב הבסיס הכלכלי של מרכזי היום והונחה הצעה לשיפור השירותים המיועדים לאזרחים הוותיקים. משמעות השינוי היא השקעה תקציבית גדולה יותר במרכזי היום בסך של 80 מיליון שקלים והפיכתם למרכזים לדחיקת התלות של האזרחים הוותיקים. נוסף על כך, הושקה תפיסת השייכות כמענה לתופעת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים. תפיסת השייכות ממוקדת בהעמקת הקשרים והחיבורים של אזרחים ותיקים למערכות קהילתיות, כגון מחלקת לשירותים חברתיים, קהילות תומכות, מועדונים חברתיים ומרכזים קהילתיים. במסגרת תפיסה זו נפתחו עשרות מרכזים ומועדונים לאזרחים ותיקים ושולבו כ-150 רכזי מענים ברשויות המקומיות בסך כולל של 260 מיליון שקלים. כמו כן הושקה תוכנית "רשת מקומית" שתפעל ב-30 רשויות מקומיות ותאפשר לאלפי אזרחים ותיקים להתחבר לקהילה הסובבת וגם למערכות דיגיטליות בשעות שבהן אין פעילות פורמלית. 

ביזור סמכויות

ביזור סמכויות לרשויות המקומיות בתחום אזרחים ותיקים- שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הוביל מהלך משמעותי שהחל בתקציב המדינה לשנים 21–22, ובמסגרתו הרשויות המקומיות יוכלו לקדם תוכניות ויוזמות בצורה עצמאית יותר ועם תלות פחותה במשרד הראשי. מהלך זה, שלמעשה מגמיש תקציב בסך 400 מיליון שקלים, הוא חלק ממדיניות הרווחה החדשה והתפיסה שהשר מאיר כהן מוביל: לאפשר לרשויות להתאים תוכניות למאפיינים הייחודיים של כל רשות מקומית.

ביטחון תזונתי

 לפי תפיסתו של שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, באחריות המדינה לדאוג לביטחון התזונתי של תושביה, ואל לה להסתמך על פעולותיהם של הארגונים האזרחיים העוסקים בתחום בלבד. על הסיוע בביטחון תזונתי להיעשות מתוך כבוד האדם והכללתו בזירה הציבורית דרך מתן אוטונומיה לבחור את המזון אותו ירצה. משרד הרווחה והביטחון החברתי עומד בחזית המאבק באי-ביטחון תזונתי ופועל במישורים רבים כדי למגר את התופעה בסך תקציבי העומד על למעלה מ-200 מיליון שקלים. באופן תקדימי הכניס שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן 46 מיליון שקלים לבסיס התקציב להרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, כך שתקציב המיזם ל-2022 עמד על כ-145 מיליון שקלים לתמיכה בכ-40,000 משפחות באמצעות כרטיסי רכישה ברשתות המזון. כמו כן 9 מיליון שקלים הוקצו באופן ייחודי לרכישת תחליפי חלב עבור 3,155 משפחות וכ-55 מיליון שקלים הועברו לארגוני מזון לאספקת מזון למשפחות ולקשישים, הגשת אוכל חם ואספקה של כריכים בבתי ספר. מלבד צעדים אלו, ב-2022 הפעיל השר מאיר כהן מחדש את המועצה הארצית לביטחון תזונתי בראשות מומחה העוני פרופ' רוני סטריאר. תפקידי המועצה הם להציע מדיניות ממשלתית כוללת המבוססת מחקר, קשר עם ארגוני המזון ופעילים מהשטח למיגור אי-ביטחון תזונתי. 

נושמים לרווחה ומרכזי עוצמה

מדובר בתוכניות הדגל של משרד הרווחה והביטחון החברתי בעבודה עם אנשים החיים בעוני ובהדרה מתוך מטרה לקדם מוביליות חברתית. במסגרת תוכנית "נושמים לרווחה" נבנית מעטפת תמיכה למשפחות החיות בעוני, הכוללת הקצאת משאבים והכשרות שונות, כגון הורות, התנהלות כלכלית, לימודים והכשרה מקצועית. תוכנית "מרכז עוצמה" פועלת ברשויות המקומיות בדרך של הקמת מרכז ייעודי של המחלקה לשירותים חברתיים המנגיש מענים במגוון תחומי חיים, כגון העצמה לשילוב בקהילה, תעסוקה, מיצוי זכויות וניהול כלכלת משפחה. שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן דאג לתקצב תוכניות אלו ב-150 מיליון שקלים בשנת 2022. יש עתיד תפעל להרחיב את המשאבים הזמינים להפעלת התוכניות מתוך מטרה להביא לצמצום העוני וקידום מוביליות חברתית. 

שיתוף החברה האזרחית

שיתוף החברה האזרחית כמכפיל כוח למאבק בעוני- שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן פעל לקידומו של מיזם משותף עם הקרן לידידות בנושא טיפול באוכלוסיות החיות בעוני דרך הגדלה של התקציב במחלקות לשירותים חברתיים עבור סיוע חומרי בסיסי. סך תקציב המיזם המשותף עומד על 70 מיליון שקלים, מתוכם מחצית ממקורות משרד הרווחה והביטחון החברתי ומחצית מכספי הקרן. יש עתיד תפעל כדי לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגוני החברה האזרחית העוסקים בנושא צמצום העוני, מתוך תפיסה שהמדינה לוקחת אחריות והחברה האזרחית היא "הנשמה היתרה". 

הורים יחידניים

נטל הפרנסה על הורה יחידני הוא כבד מנשוא, וזאת מעבר לאחריות המוטלת עליו בטיפול ובדאגה לילדיו. בעקבות זאת, במסגרת דיוני התקציב לשנים 21–22, הוביל שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן את הארכתה של הוראת השעה לעניין העלאת הדיסריגרד (הסכום שניתן להרוויח מבלי שהקצבה תיפגע) להורים יחידניים המקבלים קצבה לפי חוק הבטחת הכנסה ודמי מזונות בעלות תקציבית של 100 מיליון שקלים. יש עתיד תפעל להפיכת הוראת שעה זו להוראה קבועה בחוק הביטוח הלאומי.

כפל קצבאות

משבר הקורונה פגע קשות בשכבות רבות באוכלוסייה אשר סבלו ממצוקה כלכלית כתוצאה מאיבוד מקור הפרנסה לפרק זמן ממושך. פגיעה זו התבטאה ביתר שאת באוכלוסיות מוחלשות המקבלות קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. ולפיכך, דאג שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן להארכת הוראת השעה משנת 21 לעניין כפל גמלאות, ובמהלכה יראו את דמי האבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח יד בהקשר לקצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ומזונות. יש עתיד תשאף להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה בחוק הביטוח הלאומי, כך שדמי האבטלה יקוזזו בצורה מקבילה ולא "שקל מול שקל". 

 תוכנית החומש לחברה הבדואית

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הביא לאישורה בממשלה של תוכנית חומש ייעודית לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בדרום בהיקף חסר תקדים של 5 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת מענים במגוון תחומים ותבוצע בשותפות של 23 משרדי ממשלה, בדגש על חיזוק הרשויות המקומיות, התשתיות, החינוך והתעסוקה. 

חיזוק שירותי הרווחה בחברה הערבית

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן בשיתוף פעולה עם השרה לשוויון חברתי מירב כהן הביאו להשקעה בסך של 615 מיליון שקלים לחיזוק תחום הרווחה בחברה הערבית, כחלק מהחלטת הממשלה 550 לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הערבית. על פי התוכנית, יוקמו מוסדות רווחה, יתוגברו תוכניות רווחה, יוקצו משאבים לחיזוק החוסן הקהילתי ויתוגבר מערך העובדים הסוציאליים ומניעת אלימות במשפחה ביישובים ערביים ובערים ערביות, לרבות הערים המעורבות. 

מאבק באלימות במשפחה

התוכנית הממשלתית למאבק באלימות במשפחה הוקמה מתוקף החלטת ממשלה בשנת 2016 ופועלת בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי בשיתוף של 12 משרדי ממשלה. במסגרת התוכנית פועלת ועדת היגוי ארצית, ולה מספר תת ועדות בין משרדיות אשר מונו לצורך קידום נושאים ספציפיים, כגון חקיקה, דיגיטציה, העברת מידע, חברה ערבית, מגזר חרדי, מקלטים ומחקר. שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הביא להגדלה פי 3 של המסגרת התקציבית העומדת לרשות התוכנית לסך של 155 מיליון שקלים בשנת 2022. כתוצאה מהגדלת המשאבים פותחו במהלך השנה האחרונה מגוון מענים חדשים לטובת צמצום התופעה, למשל הקמת מרכזי אלומה, דירות להרחקת גברים אלימים וקידום נושא הפיקוח האלקטרוני. יש עתיד מחויבת לעמוד לצד נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה ולהביא לצמצומה הדרמטי של התופעה. 

קהילה להט"בית

משרד הרווחה והביטחון החברתי מחויב לזכויותיהם של הקהילה הלהט"בית במדינת ישראל ובשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי הביאו לאישור בממשלה של החלטה המכירה רשמית באחריות המשרדים לטיפול בקהילה. השר מאיר כהן פעל לטובת הגדלת התקציבים ופיתוח מענים ייעודיים לצורכי הקהילה בסך של 35 מיליון שקלים, כגון גיוס 80 עו"סים ייעודיים לקהילה ברשויות המקומיות, פיתוח תוכניות תומכות בקהילה והרחבת המסגרות החוץ ביתיות לקהילה. בד בבד קידם משרד הרווחה והביטחון החברתי מענים ייחודיים עבור אוכלוסיות קצה בקהילה הלהט"בית, כמו אוכלוסיית הלהט"ב הדתית, החרדית, הערבית, הטרנסית ונפגעי פוסט טראומה. יש עתיד מחויבת להמשך פיתוח מעני רווחה מותאמים לקהילה ולהגדלת המשאבים הפנויים לכך. 

הכנסת עובדים סוציאליים למערך החינוכי

יש עתיד מאמינה כי מערכת החינוך היא כלי מרכזי בידי רשויות הרווחה בטיפול בצעירים ובצעירות בסיכון, ביצוע איתור ומניעה טרם מצב הסיכון וקידום מוביליות חברתית. באמצעות חזונו של שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן נפעל לחיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין רשויות הרווחה והחינוך כדי להעניק לילדינו מערך רווחתי תומך בתוך בתי הספר. כדי לעשות כן נאפשר הכנסת עובדים סוציאליים למערך החינוכי, נפתח תוכניות משלימות בבתי הספר ונחזק את הקשר בין אגפי הרווחה והחינוך ברשויות המקומיות באמצעות ועדות משותפות לתכנון מענים הוליסטיים. 

חסות הנוער

חסות הנוער הייתה במשבר זה מספר שנים. הדבר בא לידי ביטוי בתורי המתנה ארוכים, בתהליכים חינוכיים-טיפוליים לא מדויקים דיים ובחוסר מענה מספק, נעילה ארוכה של בני נוער והיעדר תפיסה מקצועית מארגנת של הרשות. הדבר נבע ממספר תהליכים שקרו בעשור האחרון, הן ברמה הארגונית, הן כתוצאה מהקצנת פרופיל בני הנוער והן בשל פערי תפיסה מקצועית. האתגרים המרכזיים העומדים בפני חסות הנוער הם הטמעת תפיסת ההתערבות החינוכית-טיפולית שגובשה במסגרת תהליך אסטרטגי משמעותי שהרשות עברה בחודשים האחרונים בהובלתו של שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, יצירת תהליכים חינוכיים-טיפוליים, שמטרתם טיפול ושיקום (בתוך כדי צמצום דרסטי של הנשירה, צמצום השהייה של בני נוער במרחבים נעולים, שדרוג מערך ההשכלה וההכנה לחיים, עבודה מול יעדים ומדדים ועוד) – דבר שיימדד במבחן האולטימטיבי של החסות, והוא ביכולתם של הבוגרים והבוגרות להפוך לאזרחים עצמאיים, תורמים המשתלבים בכל מעגלי החיים (צבא, שירות אזרחי, תעסוקה, קהילה ופנאי), פיתוח והתאמת המענים לצורך ולמאפייני האוכלוסייה, צמצום תורי ההמתנה וגיבוש תפיסת ליווי הבוגרים והבוגרות כדי להבטיח עמידה ביעד. יש עתיד מחויבת להתמודדות עם אתגרים אלו.

הרפורמה במערך הפנימיות

הרפורמה במערך הפנימיות החוץ ביתיות- שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן השיק רפורמה במערך הפנימיות בעלות תקציבית של 200 מיליון שקלים המשקפת את מחויבותה של המדינה לקבל אחריות מלאה על הילדים והנוער שהושמו במסגרות החוץ ביתיות. על פי המדיניות החדשה, טובת הילד, צרכיו וצורכי משפחתו הן במרכז כובד ההתערבות. מטרת הרפורמה היא לאפשר לחניכים לחוות ילדות מיטיבה, הגנה, התפתחות תקינה, כלים ומיומנויות חיים שיכינו אותם לבגרות ולעצמאות בעתיד. הרפורמה באה לידי ביטוי במספר תחומים: שינוי במערך המבני של הפנימיות; הגבלת מספר הילדים בפנימייה ובקבוצה; עדכון נהלים ועדכון תעריפים; יציאה למכרז דגל חדש המגדיר את מערך היחסים בין משרד הרווחה והביטחון החברתי לשותפים בעמותות ובחברות; קביעת תהליכי פיקוח ומדידת תוצאות של תהליכי העבודה והתערבות במסגרות; וכן מתן תוספות של כוח אדם ייעודי ומקצועי. יש עתיד מחויבת להמשך רפורמה זו במטרה ליצור את הסיכוי ל"הזדמנות שווה" עבור הילדים והנוער שבפנימיות החוץ ביתיות. 

 תוכנית יתד

תוכנית "יתד" היא אחת מהדגלים המרכזיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי הנחשבת לתוכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון. במסגרת תוכנית זו מוענקת מעטפת ממשלתית שלמה לצעירים ולצעירות חסרי עורף משפחתי במטרה לשלבם בעולם הלימודים, התעסוקה, המעורבות החברתית, שירות בצה"ל או שירות לאומי ועוד. שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הניע תהליך של פיתוח מקצועי משמעותי בשיתוף משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית והאקדמיה במטרה לקדם את הפיכתה של יתד לתוכנית בפריסה ארצית. כחלק מהפיתוח המקצועי נוצרו מענים חדשים לצעירים ולצעירות בסיכון הכוללת: מערך טיפול בחובות, קידום מסגרות הלנה לחיילים בודדים, קידום סיוע מותאם למגזר הערבי והחרדי, ליווי של מנטורינג, פתיחת מכינות לצעירים וצעירות בסיכון והקדמת מרכזים לטיפול בצעירים ובצעירות הסובלים מקשיים נפשיים ורגשיים. יש עתיד תפעל כדי לקדם החלטת ממשלה המעגנת את המשאבים הדרושים להפעלתה של יתד בפריסה ארצית ויוצרת את הסנכרון בין כלל משרדי הממשלה והתוכניות הקיימות.

 

קח אותי לנושאים העיקריים