אזרחים ותיקים

בעשורים האחרונים נמצאת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל בעלייה מתמדת, הן באופן מוחלט והן בשיעורה מתוך כלל האוכלוסייה. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מונה היום מעל מיליון ומאתיים איש ואישה, כ-12 אחוז מתושבי ישראל. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ועומדת היום על 82.8 שנים בממוצע, ונתון זה צפוי לעלות משנה לשנה.

הודות לשיפור העולמי ברמת הרפואה המונעת ובמודעות הבריאותית, רבים מהאזרחים הוותיקים מנהלים חיים פעילים, מעורבים ותורמים יש עתיד רואה באזרחים הוותיקים כוח מניע ותורם בחברה הישראלית. אנו רואים זאת כחובה להחזיר את האזרחים הוותיקים למרכז הבמה, בתוך כדי מיגור תפיסת הגילנות, המפלה לרעה את המבוגרים בחברה. אנו מאמינים כי עלינו כחברה לדאוג לרווחתם של האזרחים הוותיקים במישור הכלכלי, הבריאותי והנפשי כאחד.  

בעת התפרצות משבר הקורונה ניצבו האזרחים הוותיקים בחזית מול הנגיף – הגדרתם כאוכלוסיית סיכון הובילה לתקופה מאתגרת עבור אוכלוסייה זו, והריחוק החברתי לצד החשש מהידבקות בנגיף הובילו להשלכות חברתיות ובריאותיות משמעותיות. שילובם של אתגרי הזדקנות האוכלוסייה בכלל, לצד השלכות הקורונה בפרט, מחייבים את מדינת ישראל להציב את האזרחים הוותיקים בראש סדר העדיפויות.

במטרה להתמודד עם כלל האתגרים האלו, יש עתיד הקימה לראשונה את קבינט הזקנה, ועדת השרים לעניין הזדקנות האוכלוסייה, בראשות שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן והשרה לשוויון חברתי מירב כהן. ועדה זו תתמקד בכלל הנושאים הרלוונטיים לגיל המבוגר, ובאופן מיוחד בתחום הסיעוד, המצריך טיפול עומק דחוף. הוועדה החלה בעבודה ודנה ברמה הממשלתית בכל הסוגיות שעומדות לפתחה של מדינת ישראל בבואה להתייחס ולטפל באוכלוסיית האזרחים הוותיקים. 

בממשלה האחרונה פעלו שר הרווחה והשרה לשוויון חברתי לסיוע לאזרחים הוותיקים בכל הנוגע לשיפור מצבם הכלכלי מקצבאות לעת זקנה. הגדלנו את קצבת השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים מיעוטי יכולת בכ-580 שקלים בחודש לכ-3,700 ש"ח בחודש ולכ-70% משכר המינימום ליחיד ולזוגות. 

כפי שהבטחנו, פעלנו בממשלה האחרונה לצמצום הפגיעה בתעסוקה הנגרמת בשל מנגנון הקיזוז בקצבאות. מנגנון ה"דיסריגרד", המקזז את קצבת האזרח הוותיק מאלו הממשיכים לעבוד, יוצר בפועל תמריץ שלילי לתעסוקת מבוגרים. העלנו את רף ההכנסה טרם הקיזוז מכ-6,000 ש"ח לשנת 2021, והחל מינואר 2023 יעלה הרף לכ-8,000 ש"ח.

יש עתיד שמה לה יעד לפעול להעלאת קצבת הזקנה כך שתיתן מענה לעליית המחירים ויוקר המחיה בישראל. קצבת הזקנה במדינת ישראל לא עברה שינוי מבני מאז שנת 2003. בזמן הזה הקצבה נשחקה במונחים ריאליים והיום אינה מאפשרת הזדקנות בכבוד. אנו נפעל לתיקון קצבת הזקנה ולמציאת מענה דיפרנציאלי שיאפשר קיום ומחייה בכבוד לכל האזרחים ותיקים.

נוסף על כך, יש עתיד תפעל להרחבת הסיוע הניתן לאזרחים ותיקים בתשלום וקבלת שירותי חשמל. כבר היום ניתנת הנחה בגובה 50% עד גובה צריכה מסוימת לאזרחים ותיקים מקבלי קצבאות לצד מענק חימום שנתי והגנה מסוימת מניתוק חשמל. עם זאת, אזרחים ותיקים רבים עדיין מוצאים עצמם מתקשים בחימום ביתם בחורף. אנחנו נפעל להבטיח שאף לא אחד מהאזרחים הוותיקים מיעוטי היכולת ימצא את עצמו מנותק מחשמל או מתלבט בין הפעלת תנור חימום לרכישת מזון או תרופות.

נפעל להפסקת אפלייתם של האלמנים למול אלמנות, אשר נעשית בחסות חוק הביטוח הלאומי בעניין הזכאות לקצבת שאירים. אנו נפעל לתיקון החוק ולהשוואת התנאים בין אלמנים לאלמנות.

תעסוקת מבוגרים משפרת את בריאותם הפיזית והנפשית של האזרחים הוותיקים ושומרת על אורח חיים פעיל. קצב הזדקנות האוכלוסייה מחייב את מדינת ישראל לעודד תעסוקה בגיל השלישי במטרה לחזק את חוסנם הכלכלי והחברתי. 

הממשלה האחרונה פעלה רבות לקידום תעסוקה בגיל המבוגר. במסגרת עבודתה כשרה לשוויון חברתי, הקימה השרה מירב כהן את הפרויקט הלאומי לתעסוקת מבוגרים. במסגרת זו הופעל מיזם "ותיקים בעבודה" תוכנית להשמת אזרחים מגיל 60 ומעלה במקומות עבודה מותאמים לצורכיהם ולהעדפותיהם. מאז הפעלת המיזם גדלו השמות האזרחים הוותיקים פי שישה. יש עתיד תפעל להרחבת מהלך ההשמות כדי להבטיח שכל אזרח ותיק המעוניין להמשיך ולעבוד יקבל סיוע והכוונה למציאת מקום עבודה.

נוסף על כך, השרה לשוויון חברתי הקימה ועדה ציבורית לבחינת גיל 67 כגיל פרישת חובה. בוועדה יושבים נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, נציבות שירות המדינה, המועצה הלאומית לכלכלה וחברים נוספים. הוועדה דנה לא רק בחוק המגדיר גיל פרישה חובה, אלא בעידוד תעסוקה, הסרת חסמים ומציאת תמריצים. אנו רואים בהמשך תעסוקתם של אזרחים ותיקים נכס ולא נטל, ומחויבים למציאת פתרונות להמשך העסקתם.

יש עתיד תפעל לפיתוח כלים רחבים לשימור עובדים מבוגרים במקומות עבודתם. תופעת הגילנות המכוערת מקשה על אזרחים ותיקים שנפלטו משוק העבודה למצוא את דרכם חזרה. מתוך ההבנה הזו אנו מתכוונים לפעול לקידום מדיניות שתסייע בשימור העובדים המבוגרים, בעדכון הכשרתם אצל המעסיקים שלהם ובביצוע התאמות של אופן העסקתם לצרכים המאפיינים את הגיל המבוגר מחד גיסא, ולצורכי המערכת והמעסיק מאידך גיסא. 

בזמן כהונתה של הממשלה ה-36 הרחבנו את פריסת מרכזי ההכנה לפרישה של המשרד לשוויון חברתי (מרכזי אפ 60+) בעוד כ-12 מרכזים חדשים בכלל הארץ ובמגוון אוכלוסיות. מרכזי ההכנה לפרישה מסייעים בהכשרות מקצועיות ופיננסיות, אוריינות דיגיטלית, ליווי והכנה להליך הפרישה לפנסיה ומציאת מסלולי פיתוח חדשים. אנו נמשיך לפעול לעיבוי הפריסה של מרכזים אלו בכל רחבי הארץ. במרכזים תינתן הכשרה פיננסית, דיגיטלית ומציאת מסלולי פיתוח חדשים.

כדי להבטיח הרחבה של היקפי תעסוקה מבוגרים ולהילחם בגילנות, תפעל יש עתיד לגיבוש חבילת תמריצים וביצוע ההתאמות הדרושות בשוק העבודה – הטמעת מדיניות ומנגנונים שיאפשרו פרישה הדרגתית וחלקית כברירת מחדל; עידוד תעסוקת מבוגרים כפרילנסרים והקמת עסקים קטנים; ביטול חובת ההפרשה לפנסיה וצמצום דמי ביטוח לאומי מצד המעסיק לצד הפרשה וולונטרית מצד העובד; הדרכות, הכשרות, שיפור הכישורים והתאמת סביבת העבודה.

בגיל המבוגר מצטמצמים באופן טבעי מקורות ההכנסה העומדים לאדם. כדי להבטיח שחסכונותיו הפנסיוניים של אדם שחסך כל ימי חייו יעמדו לו ולהבטיח לו את מלוא הזכויות המוקנות לו בהגיעו לגיל פרישה, נפעל לביצוע ההתאמות הרגולטוריות המתחייבות. 

במסגרת זו נפעל לעיגון חבילת פרישה לכל פורש בישראל שתכלול ליווי פנסיוני חינמי או מסובסד כדי שהידע החשוב והיכולת לקבל החלטות נבונות יהיה נגיש לכל; כן נפעל להנגשת זכויות פנסיונית, כך שהליך קיבוע הזכויות לקבלת הטבות מס על הפנסיה למשל יהפוך לנגיש יותר ומסורבל פחות, וככל הניתן להליך שבו ברירת מחדל אוטומטית שתאפשר לכלל הפורשים את הטבת המס שלה הם זכאים.  

מגפת הקורונה הציפה ביתר שאת את המגפה הנפשית והשקופה, שהיא מגפת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים. עוד בטרם כניסת מגפת הקורונה לחיינו, כמעט מחצית מבני ה-75 ומעלה העידו על מצוקת בדידות, ומחקרים מראים שבתקופת הקורונה תחושת הבדידות גברה מאוד. הבדידות אינה קשורה למצב חשבון הבנק והיא רווחת לצערנו בכל שכבות האוכלוסייה. אנו רואים במצוקת הבדידות סכנת חיים של ממש ומחויבים לכל פתרון חברתי וקהילתי שיסייע לאזרחים הוותיקים להתחבר בחזרה לחיים. לא בכדי תקצבה יש עתיד את התוכנית הלאומית למאבק בבדידות מבוגרים הפועלת במשרד לשוויון חברתי בכ-100 מיליון שקלים. התוכנית, שאותה יזמה השרה לשוויון חברתי מירב כהן, מספקת פעילויות ושירותים הכוללים מענים הן לאזרחים ותיקים פעילים והן לכאלה המתקשים יותר להתנייד ולצאת מביתם.

במסגרת זו פעלנו בממשלה להבטחת זקנה פעילה והצענו מגוון רחב של אפשרויות לעידוד יציאה מהבית ופעילויות ספורט בגיל השלישי. השרה לשוויון חברתי הקימה את פרויקט "שעת כושר", ובמסגרתו כ-180 רשויות מקיימות פעילות ספורטיבית לתושביהן הוותיקים במרחב הציבורי בשעות קבועות. זאת בהתאם למחקרים המראים שפעילות ספורטיבית לפחות פעמיים בשבוע מקטינה משמעותית את הסיכוי להידרדרות מבחינה בריאותית ונפשית. השרה לשוויון חברתי גם קידמה את הפרויקט "ותיקים בטבע", המוציא אזרחים ותיקים לטיולים מודרכים ומסובסדים בחיק הטבע ובשמורות הלאומיות שלנו, ואת התוכנית "יוצאים בשלישי", המעודדת פעילויות פנאי וכושר למבוגרים במרחב הציבורי. כמו כן המשרד לשוויון חברתי המשיך והרחיב את הפרויקטים "שלישי בשלייקס" והמשיך גם השנה במתן הנחות בתיאטראות לאזרחים ותיקים. 

נוסף על כך, הוקם מערך להפגת בדידות ומענה נפשי לאזרחים ותיקים. במסגרת זו אזרחים ותיקים החשים בודדים או במצוקה יכולים לקבל שיחות להפגת הבדידות, ביקורי בית של מתנדבים וכן מענה נפשי ראשוני של שמונה מפגשים עם פסיכולוג ללא עלות. השרה לשוויון חברתי אף הרחיבה את המענה שהמוקד מספק לאזרחים ותיקים, כדי להבטיח שלא יהיה זקן בודד המתקשה באספקת תרופות או מזון ואינו מקבל מענה. 

כמו כן הרחבנו את הפרויקטים לחיזוק הקשר הבין-דורי ויצרנו עוד פעילויות המחברות בין סטודנטים ובנות שירות לאזרחים ותיקים הזקוקים למתנדבים להפגת בדידות.

נוסף על כך, הקימה השרה מירב כהן את מערך "באים לטוב", המערך הלאומי להתנדבות מבוגרים בקהילה. בזמן הקצר שהיה לנו הספקנו להשיק מערך שיאפשר למבוגרים להתנדב במסלולי פעילות שונים – במתנ"סים, בתחום החינוך, החוסן הנפשי, הפגת בדידות, יזמות חברתית ועוד. במערך משתתפים כבר היום אלפי אזרחים ותיקים שנרשמו ומתנדבים בקהילה ומדווחים על תחושת ערך ועשייה. יש עתיד תפעל להרחיב את "באים לטוב", לעודד התנדבות באמצעות מתן תמריצים למתנדבים, דוגמת הטבות מס. 

השרות אורנה ברביבאי ומירב כהן קידמו שורה של חוקים כחלק מרפורמת עושק הקשישים שתכליתה הגברת האכיפה והענישה נגד עושקים בעקבות החלטת ממשלה 450. הצעת חוק המחייבת הקלטות שיחות עם צרכנים, שמירת ההקלטות ומסירתן לצרכנים לפי בקשה עברה בוועדת השרים לחקיקה, וכך גם הצעת חוק המחריפה את העיצומים הכספיים על הפרות כלפי צרכנים מוחלשים, כמו אזרחים ותיקים. פורסם תזכיר חוק, ולפיו חברות האשראי יפסיקו לסלוק כספים לטובת חברה שנקבע כי היא חברה עושקת, וכי לא ייפתחו תיקי הוצאה לפועל לטובת אותה חברה. כן פורסם תזכיר נוסף הקובע שככל שנעשתה פניה שיווקית לאדם בשפה שאינה עברית, יועבר לצרכן מסמך עם עיקרי העסקה באותה השפה, כדי למנוע מצב שבו הצרכן חותם על משהו שונה ממה שהבין, או שנמסר לו, בשיחה.  

בהתאם לחקיקה שהעברנו, הוקם מאגר "אל תתקשר אליי", שאליו ניתן יהיה להזין את מספר הטלפון במטרה שחברות עסקיות יפסיקו לפנות למי שאינו מעוניין בכך. הממשלה פעלה ליישום החוק באופן שיאפשר לצמצם את כמות שיחות הטלמרקטינג ועושק הקשישים. 

מיסודו של מוקד הונאות במשטרת ישראל, האוכף את תופעת עושק הקשישים –ביוזמת השרה לשוויון חברתי מירב כהן – הוקם מוקד במשטרת ישראל לטיפול בתופעת עושק הקשישים. המוקד ייתן מענה מיידי לאזרחים הוותיקים בתחומים שונים, בדגש על עושק קשישים והונאות צרכניות. יש עתיד תפעל לביסוס המוקד ולהרחבתו. נוסף על כך, הובילה השרה מירב כהן להקמת יחידה מיוחדת ומשולבת שבה חברים נציגי משטרה, רשות שוק ההון, הרשות להגנת הצרכן, רשות האכיפה והגבייה ופרקליטות המדינה. יחידה מיוחדת זו תבחן מקרים מורכבים ותפעל למגר מקרי עושק קשישים המצריכים שילוב כוחות. 

השרה לשוויון חברתי מירב כהן פעלה להקמת צוות מקצועי אשר יפעיל המוקד לאזרחים ותיקים. צוות זה יטפל בפניות של אזרחים ותיקים בנושא עוולות צרכניות ועושק קשישים וכמו כן יפעל למיגור תופעת עושק הקשישים בשיתוף פעולה עם המשטרה ועם גופי המדינה הרלוונטיים. 

תחום הסיעוד נוגע באנשים בשעותיהם הקשות ביותר ובבני משפחתם המטפלים והדואגים להם. יש עתיד מחויבת לפעול לרווחתם ולהקל על הקשיים שעימם מתמודדים מי שמצויים במצב של תלות וזקוקים לעזרה סיעודית כדי לקיים את שגרת חייהם. במסגרת זו נפעל להסדרת כשלים בתחום הסיעוד ולהגדלת המעורבות הממשלתית בתחום הסיעוד – אנו נפעל להסדרת הכשלים בענף הסיעוד, החל מצעדים לשיפור איכות כוח האדם המטפל, דרך הרחבת הפיקוח, הן על המטפלים והן על החברות האחראיות, ועד להקלה בהוצאות של המטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם. זאת לרבות הקמת מאגר לעובדים זרים מחליפים שיהיו זמינים לעבודה מידית.

נרחיב את היצע המטפלים הזרים באמצעות הסכמים בילטרליים ונפעל למנוע גביית דמי תיווך לא חוקיים. כמו כן נרחיב את היצע המטפלות הישראליות באמצעות תמריצי שכר וקידום, יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית לנושא המטפלים הישראלים בזקנים וחשיבה על פתרונות נוספים להרחבת היצע העובדים הישראלים בסיעוד. נוסף על כך, נפעל ליצירת מעטפת תמיכה למטופלים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים בהעסקה ישירה שתרכז עבורם את כלל המידע הדרוש להם ותסייע להם בהעסקה. נפעל גם לאימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת היתכנות שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד.

נפעל לשפר את איכות הטיפול של עובדי הסיעוד ונייצר הכשרה והסמכה פורמלית לטיפול סיעודי הניתנת על ידי גוף ממשלתי מקצועי ונסדיר את תחום ההכשרות הנדרשות מעובד סיעודי בטרם משובץ לעבודה. בהקשר של המטפלות הישראליות, נפתח הכשרות ומערך תמיכה למטפלים.

נדאג ליצירת מעטפת תמיכה למטופלים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים בהעסקה ישירה שתרכז עבור המטופלים את כלל המידע הדרוש להם להעסקת עובדים זרים ותסייע להם בהעסקה. נרחיב את מעגל הזכאים להעסקת עובד סיעודי זר מטעמים הומניטריים לקבוצות נוספות באוכלוסייה. 

נפעל ליישם את המלצות הצוות הבין-מגזרי שדן בנושא בני משפחה מטפלים וליצירת מעטפת תומכת. נפעל לתקן את העיוות שלפיו רק מטופלים המעסיקים עובד סיעודי ישראלי מקבל תוספת של ארבע שעות שבועיות. 

ניישם את החלטת ממשלה 183, המקצה 2,500 היתרים להעסקת עובדים זרים בענף המוסדות הסיעודיים. כמו כן נחדש את הפטור מתשלום אגרה שנתית על הבאת עובד נוכח המחסור הכרוני בעובדים. נבחן את גובה גמלת הסיעוד המשולמת לאור העלייה ביוקר המחיה ונפעל להעלותה במידת הצורך ונייצר מדרגות אשר יאפשרו תשלום דיפרנציאלי של גמלת הסיעוד לזכאים.

נגביר את הפיקוח במוסדות הסיעודיים ונקבע סטנדרטים לאיכות שירותי הסיעוד הניתנים בקהילה. נפעל ליצירת מנגנון פיקוח הדוק, לרבות פיקוח על השעות המבוצעות בפועל על ידי המטפלות הישראליות. נפעל לייצר מוקד פניות למעקב ובקרה אחר התלונות המתקבלות על מטפלים ונותני שירותים. נדאג שבמכרז הסיעוד לנותני שירותי סיעוד לזכאים לגמלת סיעוד יינתן דגש להיבטים חיוניים להבטחת איכות רמת השירות ולהסדרה מיטבית של התחום. 

נדאג שלא תישלל גמלת הסיעוד בעת הכניסה למוסד סיעודי או לחלופין להשוואה בין המבחנים לזכאות בגמלת סיעוד ובין התנאים לקבלת קוד סיעודי, כיוון שנשללת מסיעודיים רבים גמלת הסיעוד שלהם מרגע הכניסה למוסד סיעודי. כמו כן נפעל לתקצוב הקוד הסיעודי המתומחר היום בחסר.

מצבה של מערכת הרפואה בישראל משפיע בראש ובראשונה על אוכלוסיית המבוגרים: על פי הנתונים, כמחצית המאושפזים במחלקות הפנימיות והכלליות בבתי החולים הם בני 65 ומעלה. 

טיפולי שיניים לאזרחים ותיקים – בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות הצלחנו להפחית את גיל הזכאות לטיפולים שיניים משמרים ומשקמים מגילי 75 ו-80 לגיל 72. נוסף על כך, אנו נפעל לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי כדי לפטור שורדי שואה מהשתתפות עצמית בקבלת טיפולי שיניים. 

השקעה בתחום הגריאטריה – נפעל להקמת מחלקות גריאטריות ייעודיות בבתי החולים במקום האשפוז של קשישים במחלקות הפנימיות, כמקובל היום, וכן למימון ולתגבור הכשרת כוח אדם רפואי מיומן במקצועות הגריאטריים, החסר היום, בתוך כדי עידוד הפניית מתמחים ברפואה למקצועות אלו. 

רפואה עד הבית – מיסוד מערך שירות רפואי איכותי עד הבית יצמצם את הגעת האזרח הוותיק לבית החולים, יוריד את הסיכון להידבקות במחלות זיהומיות, יצמצם את התפוסה בבתי החולים ויאפשר לאזרח הוותיק להישאר בסביבתו המוכרת. אנו נפעל לקידום תוכנית רפואה עד הבית, בשיתוף עם כל הגופים הרלוונטיים.

ביטוחי בריאות – הגנה על מבוגרים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם מול חברות הביטוח. בתוך כך נאסור על כפל ביטוחים של ביטוחי השב"ן וביטוחי הבריאות הפרטיים. נפעל להעלאת שיעור ההחזר בביטוחים הפרטיים, שהיום נמוך ביחס למצב בעולם. נחייב את חברות הביטוח להתבסס על מבחן הערכת התלות המבוצעת על ידי ביטוח לאומי במקום לטרטר אנשים לבדיקות נוספות. נאסור על ביצוע חיתום בדיעבד ונקים מאגר חוות דעת פרטיות שייתן לאנשים מענה בזמן קצר ובמחיר סמלי. נפעל להחלת כלל הרפורמות החשובות על פוליסות קיימות. כמו כן נפעל להחיל את כלל הרפורמות של שוק ההון גם על חוזים קיימים. נפעל גם להרחיב את סל הכלים של הממונה על שוק ההון, ובכלל זאת להרחיב את סמכות הטלת עיצום כספי ולהשלים את חקיקת ההצעות לקביעת ריבית עונשית והטלת עיצומים כספיים. 

תחבורה ציבורית בחינם ובהנחה לאזרחים ותיקים – בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה הוחלט לעדכן את תעריפי הנסיעה, כך שמגיל 75 הנסיעה תהיה ללא עלות, וכן תישמר ההנחה בשיעור 50% לכלל האזרחים הוותיקים.

הרחבת פטור מתור לבני 70+ – בצעד משותף עם רשות הדואר ואיגוד הבנקים הצלחנו להרחיב את הזכאות לפטור מתור בשירותים ציבוריים מגיל 80, הניתן בחוק אזרחים ותיקים, לבני 70 ומעלה. 

הנגשה ושיפור שירותים לאוכלוסייה המבוגרת – שירותים רבים הנעשים היום בעיקר בצורה דיגיטלית, כגון בנקאות, שירותי רפואה ועוד, אינם ישימים עבור האוכלוסייה המבוגרת. מי שאין לו אפשרות להיעזר בבני משפחה, נותר חסר אונים למול הבירוקרטיה הדיגיטלית. לאחרונה גובשה אמנה עם המערכת הבנקאית לטובת הנגשת השירות לאזרח הוותיק, ובמהלך משבר הקורונה סוכם עם רשתות השיווק על סטנדרט שירות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. אנו נפעל לשיפור השירות בתחומים אלו, הן בעזרת הגופים הנוגעים בדבר והן בהכשרות לאוריינות דיגיטלית.

הקמת נציבות אזרחים ותיקים – נציבות זו תהיה בעלת הסמכויות לדרוש ידיעות, מסמכים ודו"חות הרלוונטיים למדיניות בנושא אזרחים ותיקים, וכן תקבע שמשרדי הממשלה יצטרכו לתת את הדעת על כל חקיקה, איך היא משפיעה על אזרחים ותיקים.

דיור מותאם לאזרחים ותיקים – קידום פתרונות דיור בקהילה מותאמים לצורכי האזרחים הוותיקים הוא חלק מהותי בהתמודדות עם אתגר הבדידות. פתרונות הדיור לצורכי האוכלוסייה המבוגרת מצריכים תכנון מעמיק המתחשב בצרכים החברתיים, הבריאותיים והפיזיים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. אנו נקדם תוכנית ארוכת טווח בנושא זה, בדגש על עידוד מגורים בקהילה עוטפת ובקרבת חברים ומשפחה.

לאור חשיבותה של ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה בישראל, בכל הקשור לצורות הדיור בקהילה לאזרחים ותיקים ועצמאים, קיימת הבנה שאין צורת מגורים אחת נכונה. על כן נקדם ונפתח מגוון רחב של צורות דיור מותאמות ובנות השגה, התומכות בעקרונות "הזדקנות במקום", אשר יעמדו לבחירתם של האזרחים הוותיקים בישראל.

פיתוח מענים התומכים בהזדקנות בבית, צורות דיור חלופיות, הגדלת היצע הדירות לשכירות לטווח ארוך והגדלת מספר הדירות הקטנות בשוק החופשי. 

מרכזי יום לקשיש – מרכזי היום מספקים שירותים מקומיים לקשישים ומהווים מענה למגוון צרכים, הן בפן החברתי-תרבותי והן בפן הטיפולי. אנו נפעל להרחבת פריסת מרכזי היום בתוך כדי הגדלת מספר שעות הפעילות של המרכזים. זאת מתוך הבנת המשמעות הייחודית והמענה שהם מספקים לקשישים רבים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם, בקהילתם, בסביבה המוכרת להם.