אזרחי ישראל הערבים, הדרוזים והצ'רקסים

מצב החברה הערבית (מוסלמים ונוצרים) במדינת ישראל מצוי בפער גדול ומשמעותי וטעון שיפור דרמטי: בהיבט הסוציו-אקונומי, בהיבט של מצב הרשויות המקומיות, התשתיות, התחבורה, ההשכלה והתעסוקה. אנו רחוקים עדיין מרחק רב וכואב ממתן התנאים הראויים לחברה הערבית ומהנחת התשתית ההולמת למימוש הפוטנציאל העצום הטמון בו. 

יש עתיד מתחייבת להציב את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית כיעד ראשון בממשלה שנקים. ראש הממשלה יהיה יו"ר צוות השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית בהמשך לעבודתנו ב2021-22. נגדיל את המשאבים לכלל הרשויות האוכפות וניצור המשכיות לפעילות "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה בחברה הערבית. ימונה פרויקטור לניהול הפעילות, וכל תיקוני החקיקה שגובשו במסגרת "מסלול בטוח" יעברו ברבעון הראשון לפעילות הממשלה: חוק איסור הלבנת הון להקבלת סמכויות לפיקוח על נש"פים (צ'יינג'ים), תזכיר חוק שירותי אבטחה (פרוטקשן כעבירה ללא צורך בהגשת תלונה), חיפוש ללא צו (תפיסת ראיות ממצלמות טרם מחיקת התוכן), הרחבת חוק החילוט ע"מ להחמיר אכיפה כנגד סוחרי נשק בתפיסת מזומן ותיקון חוק רישוי כלי ירייה (איירסופט). כלקח מפעילות "מסלול בטוח" הפרויקטור יעסוק גם בריכוז ומימוש התכניות הממשלתיות למניעת פשיעה כפי שאושרו ב2021.

מה עשינו?

מכוח החלטת ממשלה סגן השר לבט"פ ח"כ סגלוביץ החל לנהל את המבצע הממשלתי "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. שיטת העבודה היא מיקוד פעילות כלל גופי ורשויות האכיפה למול יעדי פשיעה הנקבעים על ידי משטרת ישראל, לצד ניהול צוותי עבודה בין-משרדיים לטיפול בבעיות שורש כמו תופעת השוק השחור והמכרזים ברשויות המקומיות. האכיפה המשולבת למול היעדים הנבחרים הביאה לתוצאות פגיעה משמעותית במנועים הכלכליים שלהם ולמעצרים של יותר משליש מיעדי הפשיעה. שיתוף הפעולה בין גופי האכיפה הפך להדוק יותר וממוקד יותר. תכנית מסלול בטוח בהובלת סגן השר לבט"פ סגלוביץ כינסה מידי שבוע שולחן עגול לדיון אופרטיבי ממוקד למול ארגוני פשיעה בחברה הערבית. לשולחן זה שותף גם ראש רשות המיסים, אשר מהווה רשות משמעותית בקידום תוצרי המאבק באכיפה הכלכלית: גביית הוצאה לפועל, ביקורות ניהול ספרים, חקירות מס הכנסה ומע"מ, חיוב הצהרות הון ושותפים לצח"מ ארגוני פשיעה עם משטרת ישראל שהביאו למעצרים רבים ותפיסות נכסים. 

במסגרת התכנית למאבק בפשיעה חוקקנו חוק שמחייב עונש מזערי על החזקת נשק בלתי חוקי, הגברנו את הפיקוח והבקרה על פעילות ועדת המכרזים, הרכבה, והטמעת הליכי רכש מקוונים בכדי למנוע גורמי פשיעה בשלטון המקומי במסגרת המבצע "מסלול בטוח".

נמשיך לפעול לפריסת תחנות משטרה ביישובים ערביים נוספים, לצד גיוס שוטרים מהחברה הערבית. בנוסף, ננגיש את מוקדי החירום כך שיעניקו מענה בערבית ובשפות נוספות מלבד עברית, דבר אשר יסייע בהצלת חיים ובחיזוק אמון הציבור במערכת.

במקביל להגברת האכיפה והחמרת הענישה נפעל לחיזוק אלמנטים של מניעת פשיעה, בדגש על פשיעת בני נוער. נעשה זאת באמצעות מערכות נלוות כמו חינוך, פעילות שעות הפנאי ותעסוקה באמצעות הרחבת תקנים לרשות לביטחון קהילתי (בעבר "עיר ללא אלימות") ורשויות מקומיות, בדגש על החינוך הבלתי פורמלי, הטמעת תכניות חינוך לבתי הספר בנושא מניעת אלימות, וסיוע תקציבי ליישובים בשיפור פני העיר על ידי הוספת תאורת רחוב, הוספת מגרשים, מרחבי פעילות לשעות אחר הצהריים וכדומה.

נעודד פיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית מתוך התפיסה כי היעדר פריחה כלכלית חברתית מהווה כר פורה לפשיעה ואלימות. כמו כן, נדאג לפיתוח תכניות ייחודיות למאבק באלימות כנגד נשים בחברה הערבית.

נקדם את התחבורה הציבורית ביישובים ובאזורים ערביים, המפגרת בצורה משמעותית לעומת לשירותי התחבורה במגזר היהודי; נפעל לשלש את פריסת התחבורה הציבורית כדי להשוות שירות זה תוך כדי שיפור התשתיות והכבישים; נפעיל תכנית מיוחדת למלחמה בתאונות הדרכים ; נקדם השקעה בשיפור תשתיות המים והביוב, השיכון, הבינוי והתעשייה במגזר; נפעל לשינוי חוק קמיניץ והסדרת תכניות מתאר מאושרות לשינוי תופעת הבנייה הלא חוקית; נפעל לצמצום הפערים בחינוך ולהקמת מגרשי ספורט ומרכזים קהילתיים; נעצים את שירותי הרווחה על ידי מתן טיפול הוליסטי למשפחות במצוקה חמורה ונקים מועדונים לקשישים ולילדים

בסיכון ומקלטים לנשים מוכות. נגדיל את תקני כוח האדם לעובדים סוציאליים ונגביר את ההכשרות לצוותי הרווחה מתוך המגזר הערבי עצמו אנו מתחייבים להקצאת התקציבים הנדרשים לקיום החלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש למגזר הערבי. נפעל להנגשת תכנית 922 ("חומש") – פתרון בעיית המצ'ינג הנדרש מהרשויות המקומיות ויצירת מנגנון חלופי, פתרון סוגיית האדמות הפרטיות ואדמות המדינה. נגבש תכנית עבודה רב שנתית לכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לצמצום הפערים בין הציבור היהודי ובין הציבור הלא יהודי בישראל. נבטיח ניצול תקציבים ממשלתיים ייעודיים לחברות השונות.

נפעל לקדם ולפתח תשתית פנאי וחברה על ידי הגדלה משמעותית של מספר מתקני הספורט והמרכזים החברתיים, בכלל זה מעונות יום, מרכזי העשרה, מרכזי רווחה, מרכזי יזמות וחדשנות, חיזוק למידה ומרכזים לשילוב אנשים עם מוגבלויות. נפעיל תוכנית לקידום התיירות במגזר, כולל סיוע בהקמת יחידות אירוח ועסקים קטנים בתחום.

יש עתיד תפעל לעידוד השתלבותם של בני ובנות החברה הערבית בתנועות וארגוני הנוער השונים, ובמסלולי השירות בהגיעם לגיל 18, וזאת כדי לייצר חברה מגובשת וצודקת יותר ולהגביר את תחושת השייכות של החברה הערבית בחברה הישראלית.

יש עתיד מחויבת להקצאת התקציבים המיועדים באופן ישיר לאזרחי ישראל הערבים תוך דגש על השקעה בחינוך, בתעסוקה איכותית ובנגישות למרכזי תעסוקה. 

תוכנית החומש החדשה שאושרה בממשלה, "תקאדום", היא תוכנית רוחבית רב שנתית לשנים 2022–2026, והיא מגלמת בתוכה בשורה של ממש עבור החברה הערבית, כפי שהתחייבנו. התוכנית היא תוצר של עבודה אסטרטגית מעמיקה שנעשתה במשך חודשים בהובלת השרה לשוויון חברתי מירב כהן. במסגרת העבודה הושם דגש על הפקת לקחים מתוכנית החומש 922 (2017–2022) ונוספו תחומים שלא קיבלו מענה, לדוגמה: בריאות, רווחה וביטחון חברתי, מגזר שלישי, צעירים, תרבות ותשתיות. כמו כן שופרו מנגנוני הבקרה, המדידה, התכנון והתקצוב. לראשונה ניתן מענה גם לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית ביישובים המעורבים. עבודת מטה נרחבת זו בוצעה בשיתוף פעולה מלא עם 21 משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, מכוני מחקר ושיתוף הציבור כדי להביא לצמצום פערים בין החברה הערבית לכלל האוכלוסייה ולהביא לקידום, לשגשוג ולשילוב מלא בחברה.

צעירי החברה הערבית: במסגרת תוכנית החומש אישרנו שורת פרויקטים ותוכניות לסיוע בהשתלבות בתעסוקה, באקדמיה ובחיי הקהילה עבור צעירים בגילי 18–24 בחברה הערבית. היום כ-40% מבין הצעירים הערבים בגילים אלו הם חסרי מסגרת מוגדרת, ולמעשה מוגדרים "חסרי מעש". כדי לצמצם את תופעת חוסר המעש בקרב הצעירים, אושרה שורת תוכניות ייעודיות, בראשן תוכנית הדגל "שנת מעבר". התוכנית מיועדת לבני 18–22 ומתמקדת בהקניית כלים וכישורים לשילוב בתעסוקה ובאקדמיה, בהגברת תחושת השייכות, בפיתוח יכולות מנהיגות ובהכנה לחיים הבוגרים של צעירי החברה הערבית. כמו כן, יופעלו תוכניות ייעודיות להשלמת פערים לאחר לימודי בית ספר התיכון על בסיס התשתיות הקיימות ברשויות. התוכניות יכללו את שיפור המיומנויות הרכות, השלמת השכלה לתעודת בגרות, הכשרה מקצועית ולימודי הנדסאות, חיזוק השפה העברית והשפה האנגלית, לימודי פסיכומטרי ושיפור האוריינות הדיגיטלית, הפיננסית ועוד. כמו כן, תורחב התוכנית לקידום מעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה ביישובים הערבים על ידי הקמת מרכזי צעירים חדשים ביישובים שבהם טרם הוקמו. נוסף על כך, יוקם לראשונה גוף מרכז שיהיה אחראי על תכלול הסיוע וההכוון הלימודי והתעסוקתי לצעירים לאחר לימודי התיכון. הגוף החדש יעסוק בהפניה לגופי אבחון תעסוקתי וייעוץ בבחירת מסלול לימודים, בקידום ובהנגשת תוכניות, ביצירת חיבורים ומפגשים בין צעירים ודמויות לחיקוי, בהכוונה תעסוקתית, באיתור פעיל של צעירים בסיכון לחוסר מעש ובמעקב אחר מצבם התעסוקתי-לימודי של צעירים בגילי 18–22 ברשויות המקומיות. סך ההשקעה בתוכנית החומש עבור צעירי החברה הערבית עומד על 200 מיליון שקלים. 

חיים משותפים – משבר הקורונה ואירועי מאי 2021 הוכיחו שבמציאות הישראלית הנוכחית ביסוס החיים המשותפים בין יהודים וערבים אזרחי ישראל הוא הכרח. זו משימה שתלויים בה לא רק החוסן החברתי והשגשוג הכלכלי אלא עתידה של המדינה. בכוונתה של יש עתיד לפעול לחיזוק הכוחות הבונים והמתונים ולבנות בעזרתם שותפות פורייה ומשגשגת בכלל תחומי החיים. 

במסגרת זו תמשיך יש עתיד לפעול לטובת חיזוק הערים המעורבות ותושביהם כדי לאפשר מציאות של חיים משותפים ברשות מקומית אחת, בתוך כדי מציאת המכנה היסודי המשותף, חיזוק החינוך, התעסוקה, התאמת השירותים העירוניים וערכי הסובלנות בערים אלו. כבר בממשלה הזו הבאנו תקציב של 60 מיליון שקלים לערים המעורבות רמלה, לוד ועכו לטובת חיזוק תחושת הביטחון האישי של התושבים והגברת אמון התושבים בגורמי האכיפה בעיר. 

יש עתיד תפעל לחיזוק התשתית המשותפת לארבעת זרמי החינוך ולהקצאת משאבים משמעותית, ייעודית ותוספתית לחיזוק החינוך לשותפות ולמניעת גזענות.      יש עתיד תפעל ליישום המלצות ועדת חינוך בשותפות עם משרד החינוך מיולי 2022. נוסף על כך, נעודד היכרות ופעולה משותפת של צוותי חינוך ותלמידים מארבעת המגזרים. 

יש עתיד תעודד פיתוח ויישום תוכניות אינטר-דיספלינאריות ורב גיליות מגזריות ושילוב מדדי שותפות המבוססים על עקרונות של בניית אמון, רגישות לאי שוויון ועידוד אחריות משותפת בתמונה החינוכית. 

יש עתיד תקצה משאבים לביסוס החינוך לשותפות כתחום חובה בהכשרות המורים ובפיתוח המקצועי של כל איש חינוך בישראל ותעודד פיתוח של הידע, הכלים המקצועיים והמיומנויות של אנשי חינוך לעסוק בתחום המורכבות של חיים משותפים. 

יש עתיד תפעל לביסוס מערכת השכלה אקדמית מגוונת המהווה מקום מפגש משמעותי ושער לתעסוקה הולמת לכלל החלקים בחברה הישראלית. 

יש עתיד תפעל לקידום תעסוקה משלבת – שילוב של חרדים וערבים במגזר הפרטי והציבורי והשתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה. יש עתיד תפעל לייצר תמריצים כלכליים ותעודד מעסיקים ליצירת גיוון תעסוקתי איכותי.

יש עתיד תפעל להקים גוף ייעודי שיקדם את החוסן והשותפות בחברה הישראלית ויגבש תוכנית לאומית מבוססת יעדים מדידים לחיזוק הלכידות החברתית בין הקבוצות השונות ויפתח מנגנונים ותשתיות שיחזקו ויבססו שותפות זו.

העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית הן חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית במדינת ישראל בכל התחומים. שיעור גיוס הגברים לצה"ל מקרב ציבור זה גבוה ודומה לאחוזי הגיוס במגזר היהודי, עובדה המשקפת את היותן עדות אלו חלק תורם ובלתי נפרד מהחברה הישראלית. 

מצבן של העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית בשלל תחומי החיים ושלל הבעיות והעיוותים שמהם סובלים מגזרים אלו אינם תואמים את היותם חלק בלתי נפרד, משרת ונושא בנטל האזרחי בחברה הישראלית. מדינת ישראל צריכה לפעול ליישומו של יחס שווה לחלוטין לאוכלוסייה זו. יש עתיד תפעל לגיבושה ולמימושה של תוכנית ארוכת טווח ורחבת היקף אשר תעניק פתרון כולל, הן לנושאי ליבה אסטרטגיים, הן לסוגיות מקומיות הדורשות מענה מהיר והן לשינוי בהקצאות הניתנות לאוכלוסיות אלו בסוגיות כמו תכנון, בנייה ושיכון, תעסוקה, גבולות שיפוט, חיבורים לחשמל ולמים, נושאי ביוב ותשתית, פיתוח אזורי תעשייה, שילובם של מגזרים אלו במנגנונים הממשלתיים, שיפור התחבורה הציבורית, פיתוח אתרי תיירות ושמירה על המסורת והתרבות הייחודיות שלהן. 

תנאי המחיה של הבדואים היום ירודים לעומת שכניהם היהודים. מצב התשתיות ירוד ובחלקו אינו קיים כלל; מערכת החינוך לוקה בחסר משמעותי של משאבים; זכויות רפואיות אינן באות לידי מימוש ומחלוקת עמוקה ורבת-שנים שרויה סביב תחום הקרקעות. יש עתיד מאמינה כי השתלבות המגזר הבדואי בחברה הישראלית הוא אינטרס הדדי. נפעל לכך שהמגזר הבדואי יקודם במגמה להגיע לשוויון זכויות מלא, ועל ידי כך ימומש גם הפוטנציאל הכלכלי הגלום במגזר להמשך פיתוחה של מדינת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט. במקביל נמשיך להפעיל ולפתח תוכניות לעידוד גיוס בדואים לצה"ל. נחזק את שלטון החוק גם במגזר הבדואי. גם בתחומים הפליליים וגם בתחומים האזרחיים – בדגש על נושא הקרקעות – איש אינו פטור מן החוק במדינת ישראל. 

מערכת הדרגתית של הסדרים המלווה בהשקעה ממשלתית משמעותית בכלל תחומי החיים, לרבות תשתיות, חינוך, תחבורה, רפואה ובריאות תיצור שינוי אמיתי ותביא למציאות טובה יותר ולמערכת יחסים בריאה יותר בין המגזר הבדואי למדינת ישראל. באמצעות הידברות עם מנהיגי המגזר הבדואי אפשר להגיע להסדרה הדרגתית, מוסכמת וחשובה עם המגזר כולו. בלי לוותר על קיום החוק, נשאף למצוא פתרון מוסכם אשר יממש את רצונות שני הצדדים וייצר עתיד טוב יותר למגזר הבדואי במדינת ישראל. 

תוכנית החומש לחברה הבדואית בדרום – שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הביא לאישורה בממשלה של תוכנית חומש ייעודית לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בדרום בהיקף חסר תקדים של 5 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת מענים במגוון תחומים ותבוצע בשותפות של 23 משרדי ממשלה, בדגש על חיזוק הרשויות המקומיות, התשתיות, החינוך והתעסוקה. 

 הסדרת ההתיישבות הבדואית והקמת היישובים – שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הביא לאישור בממשלה של הקמת שלושה ישובים (רחמה, עבדה וחאשם זנה) עבור החברה הבדואית באזורי הפזורה הלא מוסדרת. מצד אחד הקמת שלושת היישובים היא צעד משמעותי בדרך לכינוס הפזורה בדואית ליישובים מוסדרים שבהם יינתנו לתושבים כלל השירותים הממשלתיים שהמדינה מחויבת לספק לאזרחיה, ומצד שני זה צעד הכרחי להחזרת משילות המדינה ולחיזוק שלטון החוק בדרום. יצוין כי בחאשם זנה כבר החלו עבודות לצורך הקמת מרכז שירותים שייתן מענה לצורכי חינוך וב-01.09.22 ייפתח בית הספר הראשון בפזורה. נוסף על כך, בכל שלושת היישובים החלו עבודות התכנון לקראת הסדרתם בפועל. 

פורום ממשלתי – ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד ושר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן הביאו להקמת פורום ממשלתי בניהול המועצה לביטחון לאומי שתפקידו לתכלל את כלל הנושאים הקשורים לחברה הבדואית בדרום. במסגרת הפורום הממשלתי עובדים צוותי משימה העוסקים בסוגיות הבוערות, כגון הסדרה, פיתוח חברתי-כלכלי, מאבק בפוליגמיה, משילות, יחסי נגב-איו"ש ושלטון מקומי. צוותי המשימה מאפשרים את איגוד משאבי המדינה בדומה לעבודה הנעשית במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. יש עתיד מחויבת להמשך עבודתו של הפורום הממשלתי ולעיסוק בכלל הסוגיות הבוערות הרלוונטיות לחברה הבדואית בדרום.

במסגרת התכנית למאבק בפשיעה "מסלול בטוח", סגן השר לבט"פ יואב סגלוביץ כונן פורום ייעודי למיקוד גורמי האכיפה בדרום, במסגרתו נוצרו שיתופי פעולה שהביאו לתוצאות משמעותיות בנגב למול תופעות הפשיעה, גידולי הסמים, הבריונות בכבישים, הטמנות זבל ותחנות הדלק הפיראטיות.

החברה הנוצרית בישראל מהווה קבוצה מובחנת בעלת מערכת חינוך ייחודית, צרכי דת הרלוונטיים לזרמים השונים ובעלי יעדים תיירותיים מרכזיים בעלי אפיון ייחודי היסטורית, ויעדים עונתיים לחגים הנוצריים. 

יש עתיד רואה בשימור התרבות והדת הנוצרית ערך רב, ועל כן מתחייבת להמשיך לפעול למען האוכלוסייה הנוצרית בדגש על התחומים: אכיפת פשיעה, תיירות, שירותי דת וחינוך. במסגרת התכנית "מסלול בטוח" שהתחלנו להוביל ב2021, נחוקק את חוק "שירותי האבטחה" שיבטיח טיפול יעיל יותר בתופעת ה"פרוטקשן". כמו כן, נמשיך לייעל את שיתוף הפעולה של כלל גורמי האכיפה במסגרת המאבק בפשיעה בחברה הערבית.

בתחום החינוך נפעל להכרה בבתי הספר הנוצרים במעמד מוכר שאינו רשמי כתת זרם במשרד החינוך, כולל מפקח אחראי ופדגוגיה מותאמת. נתמוך בהרחבת תקנת 'תקצוב תמורת הישגים' והחלתה על בתי הספר הנוצרים, אשר יוכלו להגיע לתקצוב מקסימלי באמצעות מחוייבות מלאה לתוכנית הלימודים לבגרות. נקדם את חיזוק בתי הספר הנוצריים מבחינת תנאים פיזיים נאותים המאפשרים התקדמות חינוכית ופדגוגית.

התיירות היא כלי חשוב לפיתוח כלכלה מקומית, במיוחד נוכח המגמות העולמיות לתיור בר קיימא. יש עתיד תמשיך לפעול לפיתוח התיירות ושיפור התשתיות במקומות הקדושים גם לנצרות. נפעל לשיפור חוויית התייר והמוצר התיירותי לקהל מבוסס אמונה דתית המהווה חלק גדול מהתיירות הנכנסת לישראל. 

משרד התיירות בראשותו של השר יואל רזבוזוב פעל להעמיק את הקשרים עם הקהילה הנוצרית בכלל וקהילת הנוצרים הציוניים (אוונגלים) בפרט, והגיש את האתר של ציפורי המשמש כאתר חשוב לקהילה הנוצרית לפרס הכפר התיירותי של ארגון התיירות העולמית.