חינוך

מהפכת חינוך מלידה – ריכוז עולם החינוך תחת קורת גג אחת – פערים בין ילדים נוצרים מיום בואם לאוויר העולם. עד לגיל שלוש אוצר המילים של ילדים ממשפחות מוחלשות נמוך פי ארבעה(!) מאלו הבאים ממשפחות חזקות.

אנו רואים בהיפוך הפירמידה ובהשקעה של משאבי כסף ומצוינות חינוכית בגיל הרך יעד אסטרטגי ראשון במעלה להצלחת מערכת החינוך. איכות ומצוינות בגיל הרך הן מפתח מרכזי לצמצום פערים ולתיקון פערים חברתיים ולאבחון מוקדם, שיש בכוחו לאפשר תיקון של חלק מהלקויות. משרד החינוך יהיה אמון על כל המערכת החינוכית, לכלל הילדים, ויעניק לכל ילד טיפול הוליסטי, מגיל לידה ועד לבגרות. 

הסדרת נושא חינוך הילדים מגיל לידה עד לגיל שלוש נוגעת לא רק ל "סידור הילד במעון" שיאפשר להורים לצאת לעבודה או לפיקוח על המעונות, אלא נובעת מההכרה בחשיבות החינוך להתפתחות הילדים בגילים אלו. היום, איכות המעונות מטעם המדינה לגיל הרך ופריסתם נמוכות ביחס למקובל במדינות אירופה. בהיעדר מעון מסובסד, עלות לילד במעון פרטי עשויה להסתכם בכ-3500 ₪ לילד בחודש, ובאזור המרכז אפילו עד ל-4500 ₪ לחודש ללא פיקוח על לוח חופשות, מזון וכו'. הורים שידם אינה משגת מתפשרים על איכות החינוך לילדיהם בגילים הקריטיים, ולכן טיפול מעמיק בשכבת גיל זו היא בעלת חשיבות לצמצום פערים לדורות הבאים.

יש עתיד דחפה והובילה לקבלת אחריות של מערכת החינוך מרגע הלידה, מהפכה שהתממשה בממשלה שהקמנו. הובלנו להעברת האחריות על החינוך בגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. מעונות היום הם בראש ובראשונה מסגרת חינוכית, והיא משרתת בראש ובראשונה את הפעוטות. התהליך רק החל, ואנו נפעל למימושו והרחבתו באמצעות הקצאת תקציבים לסבסוד הלימודים בגיל הרך, להגדלת כמות המסגרות הציבוריות המיועדות לגיל זה ולאיכותן ולשיפור הפיקוח והאכיפה של הפעוטונים והמעונות ברחבי הארץ. 

יש עתיד מאמינה בצמצום מבחני הבגרות –במקום מבחנים יעסקו התלמידים בעבודות חקר אשר יבחנו את הלמידה ואת היישום של חומר הלימודים במקצועות השונים. המהלך שמוביל משרד החינוך בשנת 2022 לצמצום ההיבחנות לחמישה מבחני בגרות הוא נכון וחשוב, ויש לוודא שגם מקצועות הרוח והיהדות יקבלו מקום משמעותי עם המעבר לעבודות חקר.

אתגרי התקופה מחייבים הגדרה מחודשת של מטרות הלמידה, כחלק ממהפכה פדגוגית מקיפה, וגם ההיבחנות צריכה לשקף זאת. לא עוד שינון ולימוד טכני שאיננו מבקש לחדור לעומק ההבנה, אלא למידה משמעותית שתכליתה הבנה מעמיקה; עידוד ופיתוח סקרנות, חשיבה מסדר גבוה; רלבנטיות המשפיעה על נפש האדם והופכת את תוכני הלימוד לאבני יסוד בבניין האישיות של התלמיד ונוטעת בו ערכים לעשייה חברתית ותרומה לכלל. מבחני הבגרות ועבודות החקר ישקפו דרך לימוד זו.

יש עתיד סבורה כי בחירת מנהיגים חינוכיים מתאימים לניהול בתי ספר היא מפתח למערכת חינוך איכותית. יש להרחיב את דרכי הכניסה של אנשים איכותיים לתפקידי ניהול בתי ספר ולוודא כי תפקיד מנהל בית הספר יתוגמל כראוי ויקבל את מלוא הסמכויות והקשב הארגוני הראוי לתפקיד מפתח זה.

בהמשך לרפורמת גפן, שהחלה בשנת הלימודים תשפ"ג, יש להרחיב את הניהול העצמי של מוסדות החינוך ואת האוטונומיה של המנהלים, ולפתוח אפשרויות פיתוח תוכן עצמאיים לצוות החינוכי של בית הספר. אין לקבוע עבור המורים מה, כמה איך, מתי ואת מי ילמדו. יש לאפשר, בזהירות המתבקשת ובאופן מדורג, עוד עצמאות בקביעת דרכי הלמידה. לצד עצמאות המנהלים יש לוודא כי הפערים החברתיים וההישגיים של בתי הספר מצטמצמים לאורך זמן.

צמצום פערים חברתיים ומנוע כלכלי חברתי- מערכת חינוך ראויה היא המכשיר היחיד לצמצום הפערים החברתיים, כדי שכל אזרח יזכה בהזדמנות אמיתית להגשמה עצמית, כלכלית ותרבותית. זו חובתנו המוסרית לאפשר לכל אדם לממש את זכותו הבסיסית לעתיד משמעותי, ובה בעת לסייע לחברה בישראל להתמודד עם התחרותיות הגדלה בעולם המודרני.

על ממשלת ישראל מוטלת החובה להעמיק את האחריות הכוללת של מערכת החינוך על תלמידיה, לשפר ולהתאים את כלי ההוראה והלמידה לאתגרי המאה ה -21 ולפעול בנחישות כדי להעביר את מערכת החינוך מממוקדת מדידה לממוקדת למידה וצמיחה אישית.

מערכת החינוך הישראלית התמקדה במשך שנים רבות מדי בציונים ובמדידה. יש להחזיר את המדידה למקומה הנכון, כאמצעי, ולא כלב המשימה החינוכית. 

אנו רואים כי למערכת החינוך תפקיד מרכזי בהנחלת אמונה בערכי שילוב, הכלה וקבלת האחר, אם מקבוצות אוכלוסייה שונות ואם אנשים עם צרכים מיוחדים, קוגניטיביים, רגשיים או פיזיים; להיות חלק ממיגור הגזענות ולהוביל קו של חינוך לחיים משותפים של שכבות האוכלוסייה במדינת ישראל, ללא הבדל דת, גזע, מין, מוגבלות או זהות מינית.

לצורך כך פעלנו בכנסת ה-24 להרחבת תוכניות "למידה משותפת" למגזרים שונים ולהפיכת המפגש עם האחר לקו מוביל במערכת החינוך. 

יש עתיד מאמינה בשילוב ובהכלה של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל ובחיבור בתוך בתי הספר והקהילה של כלל האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים. נפעל להרחיב תפיסה זו ולהפיכתה לנחלת כלל מערכת החינוך. 

 "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". (מתוך דו"ח מיקנזי 2007) מורים טובים הם המפתח למערכת חינוך איכותית. עלינו לאתר ולמשוך כוח אדם איכותי למקצוע ההוראה. כדי לעשות כן, יש לשפר את מעמדו של מקצוע ההוראה, בין השאר על ידי העלאת שכר המורים, בדגש על המורים המתחילים. כצעדים משלימים יש להקשיח את תנאי הקבלה ללימודי הוראה במכללות המכשירות מורים, לצד פתיחת מסלולים גמישים לקבלת תעודת הוראה לבוגרי תואר ראשון ושני במקצוע אקדמי, וליצור מערכת תמריצים למורים מצוינים. כדי לאפשר תגמול מרבי של המורים בבתי הספר, יש לפעול למתן עצמאות ולתנאים משופרים למנהלי בתי ספר ולניהול אוטונומי ככל הניתן של המערכות. 

שיפור מעמד המורה קריטי למערכת החינוך, גם לצורך חיזוק מיידי למורים הקיימים הנושאים בעול וגם בשל המחסור הצפוי במורים. כרגע חסרים במערכת החינוך אלפי מורים, כאשר המחסור העיקרי הוא במורים לאנגלית, למתמטיקה, למדעים וללשון. אנו סבורים כי גמישות תעסוקתית ותגמול מורים מצוינים ימשכו כוחות טובים נוספים למערכת החינוך וישאירו מורים טובים במערכת.

יום חינוך ארוך – "בית הספר של הצוהריים" כחלק מתפישת האחריות הכוללת של משרד החינוך על כל ילד מסביב לשעון, נרחיב את תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול" ל"בתי הספר של הצוהריים" לאורך השנה כולה. התוכנית תבטיח רצף חינוכי לאורך יום החינוך כולו באופן שיצמצם את הפער בין ההורים העובדים לילדיהם הלומדים. 

במסגרת התוכנית יאוגמו תקציבי יום חינוך ארוך, תוכנית קרב ועוד, ישולבו תוכניות פר"ח, פעילות תנועות הנוער והחברה למתנ"סים. ביום הלימודים, שיימשך עד השעה 16:00 לפחות, יקבלו התלמידים חונכות אישית לליווי במטלות הלימודיות, ארוחת צוהריים, פעילות ספורטיבית ותרבותית וחוג חינם.

מסגרת זו של יום חינוך ארוך תאפשר לתלמידים בכל הרמות לקבל חיזוק ממוקד לקידומם האישי, לסיים את מטלותיהם במסגרת הבית ספרית, ובכך לאפשר לילדים ולהוריהם לחוות בחופשיות את שעות אחר הצהריים בקרב המשפחה והחברים. התוכנית תפעל עד לכיתה ד', ובעתיד תורחב לכיתות נוספות. התשלום ייקבע בהתאם לאשכולות סוציו-אקונומיים, כפי שמתקיים ב"בתי הספר של החופש הגדול".

הגדלה משמעותית של תקציבי תנועות וארגוני הנוער- יש עתיד מאמינה כי נוער מעורב וערכי, הלוקח חלק בפעילויות בקהילה, הוא המתכון לחברת מופת, חברה שאזרחיה ערבים זה לזה, נושאים באופן שווה בנטל ומחויבים להצעיד אותה קדימה. נמשיך ונגדיל את תקציבי תנועות הנוער וארגוני הנוער. גידול זה יאפשר את שילובם של עשרות אלפי תלמידים נוספים בארגוני הנוער והפיכתם לנוער מתנדב, מעורב חברתית, משפיע על השיח הדמוקרטי, מעודד סובלנות, מכבד את האחר ומוקיע תופעות של גזענות ואלימות.

נפעל להרחבת תקצובם של ארגוני נוער נוספים כדי להגדיל את מספר בני הנוער הפעילים בארגוני הנוער לכ-350 אלף בני נוער בעשר השנים הקרובות. באמצעות תוספת זו יוכלו עשרות אלפי תלמידים נוספים להצטרף לארגוני נוער קיימים וחדשים: "נוער מד"א", "אחריי", "נוער גאה", "פרחי הדגל", "תרבות", "אות הנוער" ועוד. כמו כן נרחיב את תקציבי תנועות הנוער, תקציבי מסגרות שנת השירות והמכינות הקדם צבאיות וגרעיני צעירים ומחנכים. במקביל נפעל להעמקת הרצף החינוכי בין תנועות הנוער לבתי הספר. אנו סבורים כי כל תלמיד צריך לקבל את ההזדמנות ללימודים במסגרת טרום צבאית אשר תרחיב את עולמו הערכי, תאפשר לו להתנדב בקהילה ותגרום לו להכיר טוב יותר את החברה הישראלית.

הקלת נטל תשלומי ההורים באמצעות בתי הספר של החופש הגדול- יש עתיד מחויבת למעמד הביניים ולשכבות החלשות ומאמינה שאלו הקבוצות אשר צריכות לעמוד בראש סדר העדיפויות התקציבי. ביוזמת יש עתיד הפעלנו לראשונה בקיץ 2014 את תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול", קייטנות משרד החינוך. התוכנית האריכה בפועל את שנת הלימודים בשלושה שבועות וקיצרה משמעותית את החופש הגדול.

בזכות התוכנית נהנים כל תלמידי גן חובה וכיתות א' עד ג' ברחבי הארץ, כ-270,000 תלמידים, ממסגרת חינוכית וחווייתית בחופש הגדול, הניתנת בעלות בסיסית של עד 450 שקלים. הורי התלמידים חסכו בין 500 ל-1,000 שקלים עבור כל ילד לעומת קייטנות במסגרות פרטיות. באשכולות סוציו-אקונומיים 1–3, שאוכלוסייתם סווגה כמשתייכת לרמות חברתיות-כלכליות הנמוכות ביותר, בתי הספר של החופש הגדול ניתנים ללא תשלום. על ידי כך מתאפשר למשפחות שידן אינה משגת ליהנות מחופשת הקיץ כמו כל ילד בישראל. אנו נמשיך בהרחבת מודל "בתי הספר של החופש הגדול" מהגנים ועד כיתות ה' לכל ילדי ישראל.

גני הילדים יפעלו במתכונת דומה לזו שתתקיים ב"בתי הספר של הצוהריים", בתוך כדי יצירת רצף חינוכי וטיפולי הכולל את מסגרת הצהרון. במסגרת התוכנית יאוגמו תקציבי יום חינוך ארוך, תוכנית קרב ועוד, ישולבו תוכניות פר"ח והחברה למתנ"סים. ביום הלימודים, שיימשך עד השעה 16:00 לפחות, יקבלו הילדים ארוחת צוהריים ופעילויות לימודיות ותרבותיות. התשלום יקבע בהתאם לאשכולות הסוציו-אקונומיים.

הגננות והסייעות הן הדמויות החינוכיות והטיפוליות המלוות את הילדים שעות רבות ביום, ואנו מחויבים לתת בידיהן את מלוא הכלים וההכשרה הנדרשים כדי להבטיח את הטיפול הנאות בילדי הגן. נרחיב את ההכשרות המקצועיות של הגננות והסייעות ונקבע תנאי סף למקצוע הסייעת. 

שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים- מערכות החינוך הטובות בעולם מוודאות שכל תלמיד יזכה לחינוך הדרוש כדי לפצות על הרקע שבא ממנו. יש להבטיח שהמשאבים והמימון יגיעו לתלמידים הזקוקים להם יותר מכול.
יש עתיד מחויבת להעמקת שוויון הזדמנויות בחינוך, וצמצום פערים בישראל הוא יעד חברתי, כלכלי ומוסרי, ויש להקצות לשם כך משאבים. לכל ילד בישראל זכות שווה לחינוך זמין, איכותי ונגיש.
על מודל התקצוב להביא לידי ביטוי יעדים חשובים אלו ללא פגיעה באיכות ובמצוינות בקרב כלל ילדי ישראל, וזאת באמצעות:

* הקצאת כספים תוספתיים ומשאבים ייחודיים לחיזוק החינוך בפריפריה וצמצום פערים
* טיפוח ועידוד מצוינות
*מימון לימודי תואר ראשון ושני על ידי המדינה בצורת הלוואות שיוחזרו דרך מנגנון המיסוי עם השתלבות הסטודנט או הסטודנטית בשוק העבודה – המימון יינתן לרשימה סגורה של מקצועות שישתנו לפי הביקוש כדי לייצר איזון ולמלא חוסרים בשוק העבודה.

שילוב חרדים במערכת החינוך כדרך לשלבם בשוק העבודה- יש עתיד מאמינה כי המדינה מוסמכת ואף חייבת לדאוג להקניית ערכי יסוד בחינוך לכל ילד באשר הוא, כדי להכשירו לקראת חייו הבוגרים ולאפשר לו למצות את אישיותו ואת יכולותיו בחברה. חובה זו חיונית גם לצורך עיצוב חיי חברה תקינים בראייה כוללת. תוכנית הליבה נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל לתכנים לימודיים בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסלי. תכנים אלה הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד את כל הזרמים השונים בחברה הישראלית, המהווה מכנה משותף לכלל התלמידים ברמה המושגית, תוכנית, ערכית ובכישורי חשיבה ולמידה.

לימודי הבסיס והיסוד, ובמיוחד לימודי שפת אם, אנגלית ומתמטיקה, נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת, להוות חוליה מקשרת בין כל פלגי המדינה וכל מגזריה כדי ליצור מכנה משותף בסיסי וחיוני ליצירת חיים משותפים בין הרבדים האנושיים השונים של החברה; השנייה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודד עם החיים ולממש את הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמיותו, הן בילדותו והן בבגרותו.

ב-2013 חוקקה יש עתיד חוק המחייב הוראת לימודי בסיס ויסוד במוסדות חינוך המתוקצבים על ידי המדינה.  ב-2015 ביטלה הממשלה שהוקמה את החוק ובכך עצרה את המהלך. ב-2022 יזמה יש עתיד את התוכנית "תקצוב תמורת הישגים", ובמסגרתה תורחב כמות בתי הספר החרדים המלמדים לימודי יסוד ותוענק אפשרות לכל מוסד לימודים החפץ בכך לקבל השלמת תקצוב כדי ללמד את מקצועות הליבה. יש עתיד תפעל להרחבת האפשרויות הניתנות לתלמידים ללימודי בסיס מגיל צעיר ולהנגשת כלים להשכלה ותעסוקה לכל דורש. 

נוסף על כך, נפעל להשלמת התקצוב של תלמידים אשר אינם מקבלים תקצוב מלא מהמדינה בשיטת הוואוצ'רים. כלומר כל ילד שבית הספר שלו מתוקצב חלקית בשל אי עמידתו בחובת לימודי ליבה, יקבל תקציב משלים בצורת וואוצ'ר להשלמת לימודי הליבה בשעות אחר הצוהריים. 

יש עתיד תפעל לחיזוק החינוך החרדי באמצעות המחוז החרדי, באמצעות תיקוני חקיקה, באמצעות החינוך הממלכתי חרדי ובשלל אמצעים נוספים.

מעורבות חיובית של ההורים במערכת החינוך- אנו מאמינים כי יש לחזק את מעמד ההורים ולעגן את מעורבות ההורים בהחלטות הנוגעות לחינוך ילדיהם. אנו רואים במעורבות נכונה של הורים בהנהגות הבית ספריות לטובת חינוך הילדים ורתימתם לעשייה הבית ספרית פעולה מבורכת. בהיעדר מעמד מוסדר של ההורים ופתיחת אפיקי השפעה חיוביים, התחזקה בשנים האחרונות תופעה של התערבות הורים במערכת הבית ספרית ולעיתים אף הבעה של חוסר כבוד לצוות החינוכי. נפעל לחיזוק מעורבות הורים מכבדת וליצירת מנגנוני השפעה משותפים. נפעל לעגן הסדרה של מעמד ההורים וייצוגם במערכת ולאפשר את זכותם של ההורים לשמוע ולהישמע ולהיות שותפים בקבלת ההחלטות הרלוונטיות.

 שילוב ותמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים הרחבת יישום מסקנות דו"ח דורנר לשילוב ילדים עם מוגבלויות- תיקון חוק החינוך המיוחד משנת 2018 קבע על פי המלצות דו"ח ועדת דורנר, (משנת 2009), כי יש לתת להורים ולילד עם הצרכים המיוחדים, ככל הניתן, זכות לבחור במסגרת החינוכית שבה ילמד (חינוך מיוחד או שילוב בחינוך הרגיל). במסגרת הרחבת יישום ההמלצות, כל ילד יזכה בתקציב אישי, על פי תפקודו, שילך אחריו למסגרת החינוכית שבה יבחר ללמוד. התקציב נועד לסייע ולקדם את הילד בהתאם לצרכיו ולא על פי המסגרת שאליה הוא משובץ. הסיוע הניתן לילד הלומד בחינוך המיוחד אמור להיות שווה ערך לסיוע הניתן לילד עם צרכים מיוחדים המשתלב בחינוך הכללי. נשלים את הדרכת צוותי החינוך בבתי הספר הרגילים, כך שיוכלו לשלב וללמד תלמידים מיוחדים בתוך הכיתות הרגילות.

מאז תיקון החוק עלו קשיים לא פשוטים בתהליכי תלמידי שילוב החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. יש עתיד תפעל לתיקון המציאות הזו ולשיפור האפשרויות העומדות בפני ילדי החינוך המיוחד, בתוך כדי מתן דגש על שילוב והכלה גדולים ככל הניתן.

יצירת רצף טיפולי מהגיל הרך ועד הבגרות- כדי ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי ולהקל על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך, יש לייצר רצף טיפולי לכל ילד וילדה ולהוריד את הנטל הבירוקרטי הכרוך בכך היום. החל מכניסתו של ילד למערכת, דרך מעונות היום והמכונים להתפתחות הילד וכלה בגני הילדים ובבית הספר, יש לוודא כי כל המידע הנוגע אודותיו: דרכי הטיפול, הצרכים ואופן הסיוע יועברו עם הילד ממסגרת למסגרת. בשל כך יש להסדיר את אופן העברת המידע והמשך בטיפול ובליווי, בין משרד הרווחה, האמון על מעונות היום, למשרד הבריאות, האמון על המכונים להתפתחות הילד, ולמשרד החינוך האמון על מסגרות הגן וגני הילדים. לכל ילד והורה בישראל מגיע ליווי ורצף טיפולי המוכח כמשפר את איכות החיים של הילדים.

נוסף על כך, נפעל להרחבת מערך הטיפולים הניתן לילדים בגני הילדים ובבתי הספר בתוך כדי התגברות על החוסר באנשי ונשות טיפול.

הרחבת ההזדמנויות לילדים עם צרכים מיוחדים- במערכת החינוך אלפי תלמידים בגני הילדים ובכיתות הנמוכות הזקוקים לסיוע ולהשגחה של סייעת רפואית. הסייעת נדרשת לתת לילדים טיפול רפואי פולשני בשגרה (עבור ילדים עם סוכרת נעורים לדוגמה) ולהשגיח עליהם בשל מצבם הבריאותי (רגישויות למזון, חולי אפילפסיה ועוד). משרד החינוך הודיע בעבר כי לא יתלוו עוד לילדים אלו סייעות רפואיות. הדבר העמיד את הילדים בסכנת חיים ופגע בעבודתן של המורות, הגננות והסייעות. נשמור על התקציב לסייעות הרפואיות כדי לשמור על בריאות הילדים ולאפשר להם שילוב מיטבי עם יתר בני גילם. נרחיב את זמן עבודת הסייעות לשעות הפעילות של אחר הצוהריים לטובת שילוב הילדים בכלל המסגרות.

תוספת תקציבית להשכלה הגבוהה להגברת המצוינות האקדמית ועידוד המחקר- יש עתיד רואה בהשכלה הגבוהה אבן דרך להשתלבות בשוק העבודה ולהפיכתם של הסטודנטים לאזרחים יצרנים בחברה דמוקרטית מתקדמת. מערכת ההשכלה הגבוהה היא חלון ההזדמנויות והכניסה של הפרט לעולם הכלכלה של המחר, ועליה להיות שוויונית ונגישה לכל אחת ואחד.

כדי לחזק את ההשכלה הגבוהה ולהנגישה לאוכלוסיות רבות ככל האפשר, יש צורך בתוספת תקציבית משמעותית להשכלה הגבוהה. את תוספת התקציב יש לייחד להגברת המצוינות האקדמית ולעידוד המחקר, בין היתר באמצעות תמיכה במרכזי מצוינות ותוכניות להשבת מדענים לארץ ולמימון תוכניות ליבוא מדענים מחו"ל. עוד יעד מרכזי בתוכנית הינו הרחבת הנגישות לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסיית בני מיעוטים.

כמו כן נפעל למימון לימודי תואר ראשון ושני על ידי המדינה בצורת הלוואות שיוחזרו דרך מנגנון המיסוי עם השתלבות הסטודנט או הסטודנטית בשוק העבודה – המימון יינתן לרשימה סגורה של מקצועות שישתנו לפי הביקוש כדי לייצר איזון ולמלא חוסרים בשוק העבודה.

חלק מתפקידה של מערכת החינוך הוא למלא את הצרכים העתידיים של שוק העבודה. בישראל יש צורך בהול בבוגרי חינוך מדעי וטכנולוגי. כדי למלא את הביקוש יש להתאים את מסגרת לימודי הטכנולוגיה לצרכים העכשוויים והעתידיים של התעשייה המתקדמת ושל המשק המתפתח. נרחיב את חובת הלימודים הטכנולוגים לכלל בתי הספר התיכוניים, תעודת מקצוע טכנולוגית/מקצועית תהיה חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות.

נגדיל את מספר בוגרי מערכת החינוך הממשיכים את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות בתחומי המדע והטכנולוגיה ונפעל לפיתוח המיומנויות וההון האנושי של הפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי, נתמוך בהעלאת הפריון של פרטים אלו ושל המגזר העסקי והציבורי.

כדי לעשות כן, נפעל להשוואת התקצוב לסטודנט במכללות הטכנולוגיות לסטודנט באוניברסיטאות, נפעל ליצירת קשר ישיר בין התעשייה וצרכיה למערכת החינוך ונאפשר הכרה בלימודים טכנולוגים כ"נקודות מזכות" באוניברסיטאות.