קידום הספורט בישראל

השקעה בתשתיות מתקני ספורט – תשתית מתקני הספורט בישראל בכל הענפים מצויה היום במחסור גדול מאוד, תנאי האימון במרבית הענפים גרועים ומיושנים, הן מבחינת מצבם הפיזי של המתקנים והן במספר המתקנים לנפש, אי אפשר לשפר את הספורט במדינה שבה שיעור האוכלוסייה גדל מדי שנה בשנה וכאשר כמות המתקנים נמצאת בחסר תמידי. במיפוי מקיף שנערך לפני כעשור נקבע כי בישראל היו חסרים 620 אולמות ספורט ו-100 מגרשי כדורגל . כתוצאה מכך החל משרד החינוך לחייב תכנון של מגרשי ספורט בבניית בתי ספר חדשים, אך מתקני הספורט אינם מתוקצבים על ידי משרד החינוך, וכדי לבנותם מכספי הטוטו והפיס נדרשות הרשויות המקומיות להשלים את העלות מכיסן. תנאי המ'צינג הובילו לך שהמימוש של רשויות הזכאויות למימון מתקני ספורט עומד על פחות מ-30%. 

יש עתיד תפעל לבניית תוכנית מתאר לאומית לצמצום הפער האמור במתקנים. נתקצב באופן מלא את בניית מתקני הספורט ברשויות חלשות, נשתמש בפתרונות חדשניים מהעולם כדי לבנות את מתקני הספורט בבנייה קלה ומדולארית ולשימוש רב-תכליתי, כך שמתקן אחד יוכל לשמש מספר רחב של ענפי ספורט בעלות נמוכה. 

השקעה במאמנים ובמדריכים – מדריך ספורט מהווה עבור ילדים ונוער דמות מקצועית וחינוכית ומשמש לא פעם מודל לחיקוי עבורם. מאמנים ומדריכים ערכיים ומקצועיים הם העתיד של הספורט בישראל. יש עתיד תפעל כדי להסדיר את תנאי העבודה של המאמנים והמדריכים. המאמן באגודה יזכה לשכר הולם, על פי מינימום שייקבע על ידי רשות הספורט, ולתנאים סוציאליים כנהוג, וייקבעו נורמות ברורות של מספר שעות עבודה. ההשכלה הנדרשת ממאמן בתחום ספורט ספציפי תורחב ותועמק, בעיקר בתחומי הפיזיולוגיה והאימון הגופני. האגודה תפקח על נורמות ההתנהגות של מאמן הנוער ועל הדרך שבה הוא מנחיל לספורטאים יסודות אתלטיים ומקצועיים. חה"כ סימון דוידסון קידם תקצוב תוכנית לשליחת מאמנים להשתלמויות בחו"ל בשיתוף המכון הלאומי למצוינות בספורט – מכון וינגייט. אנו פועלים לשילוב מדריכים ומאמנים מקצועיים בבתי הספר בשיעורי חינוך גופני ובמגמות ספורט וכן בצהרונים. ניצור מנגנון של תגמול עבור השתלמויות בדומה למנגנון הניתן לצוותי הוראה, ונוודא שמדריכים ומאמנים חדשים יקבלו הכשרה מתאימה הכוללת התנסות מעשית. 

מערכת החינוך היא הפלטפורמה הגדולה והמתאימה ביותר להטמעת ערכים והרגלים ספורטיביים אצל ילדים שימשיכו איתם גם בבגרותם. פעילות גופנית מספקת בגילי בית ספר מונעת תופעות של השמנת ילדים ומקנה מיומנויות חברתיות כגון שיתוף פעולה, תחושת מסוגלות ודבקות במטרה. הנוער בישראל משתרך מאחורי רוב מדינות המערב בשיעור הפעילות הגופנית שהוא מבצע ובמספר שעות שיעורי החינוך הגופני בבתי הספר. ברוב בתי הספר מקיימים שעתיים שבועיות של חינוך גופני, כאשר מדובר ב-90 דקות בסך הכול לכל תלמיד ותלמידה, ואם מחסירים מכך את ההמתנה להגעת התלמידים, את הקראת השמות ואת ההתמודדות עם בעיות המשמעת, מדובר רק בשעה נטו לערך בשבוע. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי, צריך כל ילד לעסוק בפעילות ספורטיבית במשך שעה ביום. אלא שמחקר שערך הארגון מעלה תמונה מדאיגה בנוגע לתלמידי ישראל, הממוקמים אחרונים מבין 41 מדינות מערביות מבחינת כמות הפעילות הגופנית שהם עושים.

יש עתיד תפעל כדי להוסיף אימון בוקר של 15 דקות לכל הכיתות. נוסיף למערכת השעות עוד שעתיים שבועיות של חינוך גופני, נפעל להקמת כיתות ספורט ייחודיות לענפים בהתאם למתקנים הזמינים שתיתן אפשרות לאימון נוסף מלבד שיעורי החינוך הגופני אחרי שעות בית הספר. נעודד הקמת נבחרות בית ספריות ונפעל לחשוף את התלמידים לאירועי ספורט, להרצאות של ספורטאים מקצועיים ועוד. 

תוכנית חוג לכל ילד לפעילות גופנית – משבר הקורונה גרם לכך שישראלי ממוצע העלה 5 ק"ג במשקלו. הסגרים והפעילות של ילדים בתוך קפסולות ביטלו כמעט לחלוטין את פעילות הספורט בענפים מסודרים, בביה"ס ובאופן כללי. אם לא נוציא את הילדים מהמסכים חזרה למגרשים, הנזק העתידי מבעיות השמנה, סוכרת ולב יהיו לא רק פיגוע בריאותי אלא מעמסה קשה על קופת המדינה. כדי לעודד פעילות גופנית מהנה, יש עתיד מציעה לבטל את המחסום הכלכלי של הורים לרישום ילדים לחוגים. מחירי החוגים הפרטיים אחר הצהריים במדינות ישראל הן מהגבוהים בעולם, נוודא כי לכל תלמיד יש אפשרות להצטרף לפעילות ספורטיבית אחר הצוהריים, אם במסגרת הצהרונים ואם במסגרות שיפעילו הרשויות המקומיות במימון משרד התרבות והספורט. 

נפעל לאפשר אימונים של אגודות הספורט המקצועיות במתקנים בבתי הספר כדי להוזיל את עלויות האימון להורים ולאפשר לאגודות להציע מגוון רחב יותר של מסגרות אימון לפי גילים ורמות. 

אינטגרציה בין בתי הספר לאגודות הספורט תאפשר למאמנים לאתר ילדים המוכשרים לספורט ולענף המתאים להם, וכך לאפשר לכל ילד לממש את הפוטנציאל הייחודי לו.

אגודות הספורט ואיגודי הספורט בישראל הן התשתית האנושית והמערכתית של הספורט בישראל. לפיכך, יש עתיד רואה חשיבות רבה בתמיכה וחיזוק שלהן. בישראל ישנם כ-150 אלף ספורטאים תחרותיים הרשומים באגודות ספורט, שהם 1.7% מהאוכלוסייה. מדובר במספר נמוך מאוד ביחס למדינות מתקדמות בעולם. הספורטאים התחרותיים במדינת ישראל מתאמנים באגודות הספורט. כדי לאפשר להם להצטיין יש לתמוך באגודות באמצעות שיפור המתקנים, שיפור מבחני התמיכה הכלכלית ומתן תקציבים נאותים במועדים שיהלמו את הצרכים של האיגודים והאגודות בשטח וכן שיפור ההכשרות למאמנים. יש עתיד נאבקה למען הקמת ועדת משנה לתקצוב אגודות ספורט ואיגודי ספורט בראשות חה"כ סימון דוידסון כדי לתת מענה הולם וספציפי לקשיים התקצוביים שחווים האיגודים והאגודות בישראל.

התהליך שבו ספורטאי צעיר עם כישרון ופוטנציאל הופך לספורטאי תחרותי מצטיין הוא תהליך יקר. הוא דורש אימונים אינטנסיביים, השקעה בציוד ספורט, תמיכה של פיזיותרפיסטים, תזונאים ועוד. החסם הכלכלי הוא חסם מרכזי בהתפתחות של ספורטאים, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. חה"כ יואל רזבוזוב הביא להגדלת תקציבן של שתי מלגות המעבירות כסף ישירות לספורטאים. יש עתיד תפעל להקצאת משאבים לספורטאים הבכירים המייצגים את מדינת ישראל בספורט העולמי ותפעל לחזק ולהקל כלכלית על הספורטאים הצעירים שעתידים יהיו להגיע להישגים גדולים ולייצג את מדינת ישראל בעולם בכבוד.

מכשול נוסף שאיתו צריכים להתמודד ספורטאים צעירים הוא קשיים במעבר בין קבוצות ספורט. חה"כ סימון דוידסון החל בסדרת צעדים שיקלו על המוביליות של ספורטאים צעירים, ובכך יאזנו באופן טוב ויעיל יותר בין האינטרס של קבוצות הספורט להמשיך בהשקעה ובפיתוח של שחקנים ובין המציאות הבעייתית, שבה שחקנים צעירים רבים כבולים לקבוצות שלהם ובכך נמנע מהם להמשיך ולהתפתח מקצועית.

גם במישור העממי פועלת יש עתיד לקידום פעילות ספורטיבית של צעירים וצעירות, בדגש על אוכלוסיות של נוער בסיכון, באמצעות סדרה של שיתופי פעולה והקצאת כספים לעמותות המשתמשות בספורט ככלי העצמה ושינוי חברתי.

הקמת מרכזי מצוינות מקומיים בדגש על הפריפריה- לרוב האגודות אין אפשרות להקים מסגרת מקצועית ברמה גבוהה לספורטאי נוער ובוגרים, והם מתרכזים, מטעמים כלכליים, בחוגי ספורט לילדים. על ידי הקמת מרכזי מצוינות נוכל לכוון ספורטאים מוכשרים למערכת מקצועית עם מתקנים ברמה הגבוהה ביותר. יש להקים מכון ספורט מתקדם, דוגמת מכון וינגייט, גם בצפון הארץ ובדרום הארץ, כדי לאפשר לספורטאים מהפריפריה נגישות לתנאים, למתקנים ולשירותים שניתנים במכון וינגייט.

במסגרת עידוד המצוינות וההישגיות בספורט העביר חה"כ סימון דוידסון חוק המעניק פטור ממס על מענק הניתן עקב זכיות במדליות במשחקים האולימפיים והפאראלימפיים וכן באליפויות העולם ואירופה. חוק זה מתמרץ את הספורטאים להגיע להישגים ברמות הגבוהות ומאפשר להם ליהנות מפרי עמלם.

הרחבת המלחמה בהימורי ספורט בלתי חוקיים ובשאר תופעות שחיתות בספורט- השר יואל רזבוזוב הוביל בשנתיים האחרונות מאבק בתופעות שחיתות באיגודי הספורט השונים, הביא לחקירתם של ראשי אגודות ספורט ברשם העמותות וגרם לעצירת תקציבים של גופים שלא התנהלו באופן תקין. נפעל להרחבת מאבק זה בשיתוף בין רשות הספורט הלאומית למשרד לביטחון פנים. קידמנו הצעת חוק לאיסור פרסום על ספסרות ולהחמרת הענישה על ספסרים לשנת מאסר אחת. הצעת חוק זו גובשה עם מנהלת הליגה בכדורגל ועם ארגוני האוהדים, ומטרתה לגרום למשטרה לאכוף את הספסרות במגרשים ובאתרי האינטרנט, שעליהם אין אכיפה כלל. 

הכרה בענף האימון הגופני כענף חיוני- מדינת ישראל חייבת להכיר בענף האימון הגופני הכולל את מכוני הכושר, הסטודיו ומאמני הכושר כענף המספק שירות הכרחי לציבור, מתוקף היותם נותני שירות תומך בריאות, פיזית ונפשית. משבר הקורונה הוכיח את הנזקים הגדולים הנגרמים לציבור כאשר אין באפשרותו לעסוק בפעילות גופנית על בסיס יום-יומי. הקשר בין פעילות גופנית ואורח חיים בריא לחוסן פיזי ומנטלי הוא קשר מוכח מדעית. יש עתיד תוודא שענף זה יוגדר כענף חיוני אשר הפעלתו תישמר בשגרה ובחירום.