+
מצע יש עתיד
למצע >

מצע נשים
נשים

מה שינינו?

  • הקצנו יותר מ-200 מיליון ש"ח לתוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, יותר מכל ממשלות העבר.
  • הטלנו חיסיון על תיק רפואי של מתלוננות על פגיעות מיניות.
  • הגדלנו את תקציב מערך הטיפול הנפשי בנפגעי ונפגעות עבירות מין ב-21 מיליון ש"ח.
  • הסדרנו בחקיקה את הטיפול והשמירה של ערכות אונס.
  • הרחבנו ושיפרנו את המענים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
  • הקפדנו על מינוי נשים לתפקידים בכירים בממשלה. לראשונה מונו יועצת משפטית לממשלה ומנכ"לית למשרד ראש הממשלה ובממשלה שהקמנו, כיהנו מספר שיא של מנכ"ליות בכלל משרדי הממשלה. 

מה נשנה?

  • נקדם את מעמד הנשים בשוק העבודה ונפעל לצמצום פערי השכר בין גברים לנשים.
  • נעודד מנהיגות נשית במרחב הציבורי ונפעל לקידום נשים במוקדי קבלת ההחלטות. 
  • נתמרץ מקומות עבודה גדולים לקיים במסגרותיהם גנים ומעונות יום ונאפשר הרחבה של שעות העבודה מהבית.
  • נפעל למניעת אלימות נגד נשים, למיגור רצח נשים על-ידי בני זוגן, נאמץ את "אמנת איסטנבול", נקים מערך חירום לנשים בשעת משבר, נשפר את מערך המקלטים לנשים מוכות ונחוקק את חוק "איזוק אלקטרוני" ואת החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים. 
  • נפעל למיגור תופעת ההטרדות המיניות.
למצע המלא

הקדמה

שוויון בין המינים הוא ערך מרכזי וחשוב בחברה דמוקרטית. מדינת ישראל, אשר העמידה את השוויון כערך בסיסי במגילת העצמאות כבר עם הקמתה, נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בחקיקה בנושאים הקשורים במעמד האישה. החוק לשוויון זכויות האישה נחקק כבר בשנת 1951, ומאז הניבה הפעילות בתחום מעמד…למצע המלא

שוויון בין המינים הוא ערך מרכזי וחשוב בחברה דמוקרטית. מדינת ישראל, אשר העמידה את השוויון כערך בסיסי במגילת העצמאות כבר עם הקמתה, נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בחקיקה בנושאים הקשורים במעמד האישה. החוק לשוויון זכויות האישה נחקק כבר בשנת 1951, ומאז הניבה הפעילות בתחום מעמד האישה חקיקה משמעותית במהותה ובהיקפה, הן בתחום הציבורי והן בתחום הכלכלה, החברה והפוליטיקה בישראל. למרות כל אלה עדיין קיימים היום בישראל פערים גדולים בין נשים לגברים, בין היתר בגישה למוקדי הכוח וקבלת ההחלטות, בנושאי תעסוקה ושכר, זכויות, מעמד אישי, בריאות, חינוך וכן בנוגע למעמדן של נשים בתוך המשפחה ומחוצה לה וכמובן בנוגע לאלימות נגדן.

יש עתיד מחויבת לציבור הנשים בישראל, ומתוך כך תמשיך לפעול למען רווחתן, בדגש על אוכלוסיות גיוון, בכל התחומים. יש עתיד מאמינה כי המדינה אחראית לקידום מעמד האישה ולהשגת שוויון מלא בין נשים לגברים מתוך הבנה כי שוויון מגדרי, מלבד היותו מתקן עוולות ומסייע בצמצום אלימות המופנית נגד נשים, יניב תרומה מיידית וממשית לקידומה ולחוסנה של החברה הישראלית כולה. השתתפותן המלאה של נשים בכל תחום ובכל זירה, ציבורית או פרטית, חיונית לקיומה של מדינה דמוקרטית, מתוקנת וחופשית. אנו רואים חשיבות רבה בקידום ייצוגן של נשים בגופים ציבוריים ובמוקדי קבלת ההחלטות ופועלים לעגן זאת בחקיקה. נמשיך לפעול למיגור התופעה המכוערת של הדרת נשים והפלייתן ולתיקון האי שוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל. נעגן בחוק יסוד את הזכות הבסיסית לשוויון בפני החוק ואת חובת הייצוג ההולם, המעניקה עדיפות לאוכלוסיות מוחלשות ומסייעת בצמצום פערים חברתיים. נפעל לקידום מעמד האישה בשוק העבודה; לקידום זכויות הנשים בתחומי המעמד האישי, הבריאות, החינוך, מוסדות דת; נקדם חקיקה שתסייע באתגר של שילוב אימהות וקריירה ולתמיכה במשפחות יחידניות (חד-הוריות). יש עתיד מחויבת למאבק בתופעת עבירות המין והאלימות נגד נשים, וכן לקדם תמיכה ממשלתית בעמותות העוסקות בקידום נשים בהיבטים שונים.

מאבק באלימות נגד נשים

נשים חשופות יותר לאלימות מסוגים שונים בתוך המשפחה – פיזית, כלכלית ומינית. בעקבות משבר הקורונה, נוצרה עלייה חדה במקרי האלימות במשפחה, ומקרי הרצח אינם פוסקים.

יש עתיד מחויבת לדאוג לביטחונן של נשים גם בשעת משבר, ותפעל כדי למנוע אלימות כלפי נשים – במשפחה ובמרחב האישי כולו. לצורך כך נפעל לאימוץ "אמנת איסטנבול" על תיקוני החקיקה והמנגנונים הממשלתיים המתחייבים מכוחה, לרבות הכשרות לאנשי מקצוע; תוכניות טיפול לעבריינים, טיפול בזכויות ובצרכים של ילדים עדים ועוד. 

נשפר את מערך המקלטים לנשים מוכות באמצעות חיזוק הקשר בין גורמי הרווחה לארגונים המפעילים, נתקצב מגורים הולמים במקלט לאישה ולילדיה ונרחיב את מערך דירות המעבר כדי להגביר את סיכויי ההצלחה לשילוב מחדש בחברה ובשוק התעסוקה אחרי שהות במקלט. כבר בשנת 2020 הביא חה"כ סגלוביץ לתוספת של 100 מיליון שקלים לחיזוק המערך ונלחם על העברות התקציבים שהובטחו לנושא מלכתחילה אך לא הועברו. במקביל, חה"כ קארין אלהרר השלימה את חקיקתו של חוק המאריך את התקופה שבה אי אפשר לפטר אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות לתקופה של כ-150 ימים.

כן נפעל למען קידום מערך חירום לנשים בשעת משבר, הכולל הקמת רשות גג לנפגעי אלימות ולאוכלוסיות בסיכון. נכון להיום, יש ארגונים רבים ומוקדים במשרדים ממשלתיים שונים שמטרתם להילחם בתופעה ולתת מענה לנפגעים ולנפגעות. אנחנו מציעים רשות גג שתתקצב, תפקח ותקשר בין כלל המוסדות העוסקים בנושא. כך נחזק את הקשר בין גורמי הסיוע לנציגות המשטרתית, לגורמי הרווחה והרפואה ונאפשר שירות מקיף לנפגעות ולנפגעים. הרשות תקצה את המשאבים ותחזק את תשתית המענים הטיפוליים הציבוריים לנפגעות ולנפגעים. 

נרחיב את הזמינות של שירותי הטיפול הנפשי לנפגעים ולנפגעות והשלמת הרצף הטיפולי. נגדיר את מסגרות הטיפול הנפשי כחיוניות, נתגבר ונפתח את השירותים המקוונים של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, וניתן סיוע כלכלי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. 

נרחיב את הטיפול לגברים אלימים ונילחם על "היפוך הפירמידה" והוקעת האלימים מהחברה באמצעות אכיפה נוקשה ובצירוף פרמטרים לעידוד טיפול לגברים, הן במהלך שהייתם בכלא והן בקהילה.

נתקצב מערך הכשרות יסודיות לזיהוי ולמתן מענה מקצועי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית במערכות ממשלתיות, בדגש על המשטרה, מערך הרפואה ומערך החינוך, כיוון שמרבית בעלי המקצוע בתחומים אלו כלל אינם עוברים הכשרה כזו על אף הממשק הרב עם התופעה. יש עתיד תפעל לוודא ששופטים ופרקליטים העוסקים בעבירות מין יוכשרו הכשרה ראויה, מתאימה וייחודית, שתטמיע רגישות ראויה, התנסחות שאינה פוגענית והיכרות מקיפה עם הדין הרלוונטי. כבר בממשלה הנוכחית התחלנו ביישום משימה זו, כאשר השרה מירב כהן פעלה באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה לקידום הכשרות מקצועיות לשופטים, לפרקליטים ולבעלי תפקידים נוספים בתחומי האלימות כלפי נשים ואלימות מינית בפרט. נמשיך עד שנשים יהיו מוגנות ובטוחות יותר. 

נקים מחלקות ייעודיות המתמחות במטריה הייחודית של עבירות מין במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. 

נוסף על כך, נקים חדרים אקוטיים נוספים בבתי החולים ברחבי הארץ. חדר אקוטי נותן מענה ראשוני לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, במסגרתו נותנים טיפול רפואי לאחר אירוע התקיפה לצד לקיחת בדיקות פורנזיות ומתן מענה רגשי. במדינת ישראל פעלו חמישה חדרים אקוטיים בלבד, עד שבשנת 2020 נלחם חה"כ יואב סגלוביץ על הקמת שני חדרים אקוטיים נוספים והצליח. כעת נמשיך לפעול להקמת חדרים אקוטיים נוספים.

נקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו למצות את זכויותיהן של נפגעות, כמו ביטול ההתיישנות בעבירות מין בקטינים, קביעת פיצויים כספיים מינימליים וסיוע משפטי כבר משלב החקירה בכל עבירות האלימות נגד נשים. נקדם פעולות מניעה אפקטיביות, כגון ניטור אלקטרוני לעברייני מין ואלמ"ב מורשעים המשוחררים בצו פיקוח. 

נפתח מענים משלימים למערכת אכיפת החוק, כגון צדק מאחה – גישה הרואה במעשה הפלילי קודם כל פגיעה באנשים ובמערכות יחסים, ומטרתה לאחות את הפגיעות. ההליך הוא רצוני לכל אורכו ומאפשר לנפגעת לבטא את כאבה ולספר את הנרטיב שלה, לקבל הסברים ופיצוי הולם, ואף יש בו כדי למנוע עבריינות חוזרת. 

נחזק את מעמדן של היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות ונחזק את תפקידן כסוכנות איתור אלימות. 

נקדם את הצעת החוק "למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה", הצעת החוק שקידמה השרה מירב כהן ואשר עברה קריאה ראשונה בכנסת, ונדחוף שהליך החקיקה יושלם. מדובר בתופעה נפוצה של השתלטות אחד מבני הבית על ההכנסה והנכסים המשותפים, עד כדי שלילת עצמאות כלכלית מוחלטת, פגיעה בחופש, בכבוד ובשוויון. מרבית נפגעי אלימות כלכלית הן נשים, ואנחנו נאפשר לכל הקורבנות לתופעה זו הכרה בפגיעתן כעוולה אזרחית ונאפשר להן לתבוע נזיקית. 

נגביר את האכיפה על מילוי חובות המעסיק/ה על פי החוק למניעת הטרדה מינית.

נשלים את חקיקתו של החוק להבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות). מטרתו להשלים את מעגל הטיפול בנשים שחוו אלימות ומבקשות להשתלב בחזרה בחיי החברה אחרי הטיפול במקלט. 

נפתח מוסדות יום נוספים לטיפול בטראומות מיניות, כי היום יש רק מוסד אחד הפועל בישראל לטיפול מקיף בטראומות מיניות, אף ש-50% ממאושפזי בריאות הנפש חוו טראומה מינית. 

נתחייב לפתח תוכניות ייחודיות למאבק באלימות נגד נשים בחברה הערבית. נעשה זאת באמצעות הקמת מקלטים נוספים שיקלטו דוברות ערבית, דירות מעבר ומעטפת ממשרד הרווחה שיהיו זמינים בשפה הערבית ונפעל לשינוי הנורמות המונעות מנפגעות לפנות לסיוע מלכתחילה. 

חינוך לשוויון הזדמנויות 

הטמעת חשיבה מגדרית וחינוך לשוויון הזדמנויות – שוויון מגדרי אמיתי ותחושת מסוגלות של נשים מתחילה בגילים הרכים ובחינוך הניתן להם. יש עתיד תפעל להטמעת ערכים של שוויון מגדרי ומסוגלות במערכת החינוך כבר מהגיל הרך. השרה מירב כהן כבר החלה לפעול בנושא, כאשר הפעילה תוכנית להטמעת חשיבה מגדרית והכשרות לאנשי צוות בגני ילדים באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה. 

נפעל להטמעת חשיבה מגדרית וניתוח תקציב מגדרי בכלל משרדי הממשלה ולעגן חובות אלו בחקיקה. השרה מירב כהן, באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה, כבר החלה להוביל תהליך כזה מול משרדי הממשלה. נטמיע חשיבה זו גם במגזר העסקי, כפי שהחלה הרשות לקידום מעמד האישה לעשות עם חברות הייטק מסוימות, בשיתוף עם משרד המדע. 

נבחן חקיקה והחלטות ממשלה במשקפיים מגדריות. בהנחיית השרה לשוויון חברתי מירב כהן, החלה הרשות לקידום מעמד האישה להגיש חוות דעת מסוג זה ביחס להצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה. 

נעגן בחקיקה את ועדת השרים למאבק באלימות מגדרית ולשוויון מגדרי. 

נפעל להטמעת נורמות של מסוגלות ושוויון הזדמנויות מגדרי במובן המהותי במסגרת מערכת החינוך והחינוך הבלתי פורמאלי, כדי לתת לדור העתיד בסיס איתן להתפתחות וצמיחה ללא תלות במין ובמגדר.

קידום שוויון מגדרי

קידום שוויון מגדרי בשוק העבודה- נשים בישראל עובדות במשרות חלקיות ובמשרות בשכר נמוך יותר מגברים ומרוויחות בממוצע שכר הנמוך בכשליש מגברים, אך בשל היותן נשים. אף על פי ששיעורן של הנשים הלומדות לתארים גבוהים גבוה מזה של גברים, עם ההתקדמות המקצועית מתחילים להיווצר חסמים משמעותיים המונעים מהן להיות שותפות מלאות לפעילות הכלכלית ולטפס במעלה סולם התפקידים. רק כ- 34% מהן מאיישות משרות ניהול בדרגי הביניים, ורק 4.5% מהמנכ"לים בישראל הם נשים. 

אף שנרשמה ההתקדמות רבה בחקיקה לשוויון תעסוקתי ולקידום נשים בעולם העבודה, השינוי במעמדן של נשים בשוק העבודה רחוק מלהיות מספק. לצד ההתמקדות בצמצום הפערים שנוצרו בשוק העבודה בעקבות משבר הקורונה, נטפל גם בפערים המגדריים המבניים בשוק העבודה ונוציא לפועל תוכניות לאומיות בנושא.

כבר בממשלה הזו, בעקבות התיקון לחוק שכר שווה לעובדים שנועד להגדיל את השקיפות בשכר ולעודד מעסיקים לתשלום שכר שווה לנשים, יזמה השרה אורנה ברביבאי הרחבה של מספר החברות החייבות בדיווח על פערי השכר בין גברים לנשים. 

נוסף על כך, נשים הן הראשונות שמשלמות את מחיר ההורות, וכפי שהראתה לנו הקורונה, הן גם היו הראשונות שנפגעו מסגירת מסגרות החינוך. כדי להבטיח כי שוק העבודה יהיה שוויוני ומותאם להורים – נשים וגברים – נפעל ליצירת הלימה בין ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשה בשוק העבודה, כך שחוסר הסימטריה הקיים כעת יפסיק לפגוע בנשים וביכולתן לצאת לשוק העבודה במועדים אלו.

מאותה סיבה בדיוק למסגרות החינוך לגיל הרך, לאיכותן ולאופן פעילותן השפעה ישירה על נשים ועל יכולתן לצאת לעבוד, להתפרנס ולהתקדם בשוק העבודה. נוסף על כך, נשים הן עיקר המועסקות במסגרות אלו – גננות, סייעות, מטפלות ובהמשך כמורות ותומכות הוראה. יש עתיד תפעל להרחבת ההיצע של המעונות המפוקחים לגיל הרך, בדגש על אזורי הביקוש, כך שהן תהינה זמינות ליותר נשים שתוכלנה לצאת לעבודתן רגועות. נפעל לשיפור איכות המסגרות בדגש על הכשרות חובה למנהלות, למטפלות ולמובילות קבוצה. כמו כן נפעל לסיוע לאימהות לילדים בגילים המתאימים שלא יצליחו להיכנס למעון (למשל באמצעות נקודת זיכוי נוספת). נוסף על כך, יש עתיד תפעל לשיפור תנאי עבודתן של המטפלות, הסייעות והגננות ותפעל להבטיח שמסגרות החינוך לגיל הרך יאפשרו עבודה בתנאים הולמים כראוי למי שמטפל ומחנך את ילדינו בגילים הרכים והמשמעותיים ביותר להמשך התפתחותם.

 יש עתיד תפעל להטמעת המלצות דו"ח ועדת שטאובר להעסקה בשירות המדינה ולהרחבתן למגזר הפרטי. המלצות הוועדה כוללות איזון בין משפחה לעבודה, הנהגת שעון עבודה גמיש ובחירה לבצע חלק מהעבודה במסגרת שעות נוספות מהבית. נתמרץ עסקים לעודד הורות שוויונית.

גידול בשיעור תעסוקת הנשים והצבת עוד נשים בתפקידי מפתח ובמוקדי קבלת ההחלטות היא הכרחית כדי לשפר את מעמדן הכלכלי ואת תחושת הביטחון האישי של נשים בחברה, אך יותר מכול, תתרום להורדת רמת האבטלה ולחיזוק המשק הישראלי. תעסוקת נשים וייעודן לתפקידים שבהם יוכלו לממש את מלוא הכישורים ואת הפוטנציאל איננה אילוץ, אלא צריכה להיות ממוקמת בראש סדר העדיפויות של כלל המעסיקים במשק. יש עתיד תפעל לקידום ייצוג הולם של נשים בתפקידי מפתח. עוד בממשלה הקיימת עיקר התפקידים הבכירים בלשכת רה"מ אוישו על ידי נשים. נוסף על כך, נגדיל ונבסס את מאגר הנשים המומחיות שמפעילה הרשות לקידום מעמד האישה המסייע לנשים בהגשת מועמדות לתפקידים בכירים. 

נפעל לחייב העדפה מתקנת לעסקים בבעלות נשים במכרזים של רשויות מקומיות. מדובר בהרחבה של מנגנון הקיים במכרזים לאומיים שלא נעשה בו שימוש די הצורך, כיוון שלא היה מספר מספיק של נשים שבבעלותן עסקים בסדר גודל היכול להתמודד במכרזים ברמה הלאומית.

כדי לסייע למיליוני נשים בישראל בשילוב בין אימהות לקריירה נפעל לבניית מערכת תמריצים לעידוד מקומות עבודה גדולים למציאת פתרונות להורים המועסקים במסגרתם. 

כדי לקדם שוויון הורי בבית ובשוק התעסוקה ולאפשר גם לאבות ליהנות מזמן משמעותי עם ילדיהם הרכים ולבסס עימם קשר משמעותי וכדי למנוע את "קנס האימהות" המוטל על נשים בשוק התעסוקה לאחר הפיכתן לאימהות, תפעל יש עתיד לעיגון בחוק של חופשת לידה לאבות. חופשת הלידה לאבות תהיה בשכר מלא למשך ארבעה שבועות ושלא על חשבון חופשת הלידה הניתנת לאימהות. 

עידוד ייצוג נשים

עידוד ייצוג נשים והגברת נגישותן למוקדי קבלת החלטות- יש עתיד תפעל לקידום נשים אל מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. אנו מאמינים כי ייצוג משמעותי של נשים בצומתי קבלת ההחלטות ובגופים ציבוריים ופרטיים יבטיח את קידומן ואת השתתפותן השוויונית בחברה. בהינתן הכשרות, כלים והכוונה נכונה בשילוב חינוך מגיל צעיר וביצירת מודלים חדשים לחיקוי נצליח להגדיל את שיעור הנשים המתמודדות על תפקידי מפתח והמצויות במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות.  יש עתיד פועלת ליצירת קואליציה נשית חזקה שתעודד נשים לתמוך בעוד נשים בבחירות המוניציפליות ובעוד תפקידים בעלי השפעה על המגזר הציבורי והעסקי, לרבות בתחום התקשורת.

נפעל לקידום המנהיגות הנשית במרחב הציבורי באמצעות הסרת חסמים ותמריצים למעורבות במרחב המנהיגותי הציבורי. במסגרת זו פעלה השרה לשוויון חברתי מירב כהן לקידום הכשרות לנשים לעידוד מעורבות ציבורית וחברתית אקטיביסטית באמצעות מכרז של הרשות לקידום מעמד האישה בתחום.

על אף שבג"ץ אליס מילר קבע כבר ב-1995 שצה"ל אינו יכול לקבוע כי נשים אינן יכולות להתקבל לתפקיד כלשהו, אך ורק בגלל היותן נשים, נשים עדיין מופלות בהזדמנות שלהן להתמודד לכל תפקיד בצה"ל. נפעל לשוויון הזדמנויות שווה גם בצה"ל ולפתיחה לאלתר של כלל התפקידים בצבא בפני נשים. בממשלה הנוכחית מקדמת השרה מירב כהן באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה הטבה וכלים למשרתות מילואים בצה"ל.

נפעל למיגור התופעה של הדרת נשים מן המרחב הציבורי על שלל מופעיה הפסולים.

זכויות נשים

זכויות נשים בתחום המעמד האישי- אי אפשר לדבר על קידום מעמד האישה בלי להתייחס למצוקת הנשים העגונות ומסורבות הגט. לאישה עגונה אין אפשרות להינשא כהלכה לגבר אחר, אף על פי שנישואיה עם בעלה אינם מתממשים בפועל. מצב זו גורר פגיעה בזכויותיה, בבחירותיה ובמעמדה, שכן היא אינה יכולה להינשא בשנית ולהקים משפחה. החשש הכבד רובץ מעל ראשה של אישה עגונה מפני הקמת בית חדש הוא החשש כי ילדיה יתויגו כממזרים. את בעיית העגינות וסרבנות הגט יש לפתור באמצעות פתרונות הלכתיים וחקיקתיים שנועדו לחסוך את הסבל, הן של העגונות והן של ילדיהן. אנו פועלים לקידום פתרונות לעגונות ולמסורבות גט, ובהם הסכמי קדם נישואין, הצעות חוק המקנות סמכות לבתי הדין להטיל סנקציות על גבר מעגן או סרבן גט מחוץ לארץ המגיע לישראל וציון יום העגונה השנתי בכנסת ישראל.

הסמכות לדון בענייני משמורת, מזונות ורכוש בהליכי גירושין קיימת היום במקביל בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. המצב המשפטי קובע כי התיק יידון במקום הראשון שאליו פנה אחד מבני הזוג. כך נוצרה מציאות שבה כל הקודם זוכה, וכל אחד מבני הזוג רץ לפתוח תיק במקום המועדף עליו. כך מעודדת המדינה את בני הזוג לפנות מוקדם ככל האפשר לערכאות השיפוטיות ומסכלת את האפשרות כי יפנו תחילה לניסיונות לקיים שלום בית או לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. מצב זה מחריף את הסכסוך, מבזבז כספי ציבור, ובעיקר פוגע בילדים המצויים בין הורים הנאבקים זה בזה. נקדם הצעת חוק המבטלת את הסמכות המקבילה בין בתי הדין הרבניים ובין בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים הכרוכים לגירושין וקובעת כי פתיחת תיק בנושאים אלו יוכל להיפתח בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמה של שני הצדדים. אם בני הזוג לא יגיעו להסכמה, יידון התיק בבית משפט לענייני משפחה. כך יבוטל מרוץ הסמכויות, שהוא אחת הרעות החולות בישראל.

 

הפסקת הריון

מפלגת יש עתיד מאמינה כי לאישה יש זכות מלאה על גופה, על בריאותה, על חירותה וכן להגנה על כבודה. המצב היום מטיל מגבלות מהותיות על האוטונומיה הגופנית של נשים הרות ומונע מהן שליטה ואחריות על גופן ועל פריונן. כפי שמקובל ברוב מדינות העולם המפותחות, זכותה של אישה להפסקת הריון היא זכות בסיסית הנגזרת מזכותה לחירות וקשורה קשר בל יינתק לזכות לשוויון. מתוך כך, המפלגה פועלת ומקדמת הצעות חוק כדי להרחיב את האוטונומיה של הנשים בסוגיית הפסקת ההיריון ולאפשר להן מקום בטוח, לא שיפוטי ומאפשר.

קח אותי לנושאים העיקריים