+
מצע יש עתיד
למצע >

מצע בריאות
בריאות

מה שינינו?

  • התמודדנו עם מגפת הקורונה בצורה אחראית, תוך מצבע חיסונים רחב, מבלי לסגור את המשק ומוסדות הלימוד.
  • הקצנו  מעל 2 מיליארד ₪ תקציב בריאות לאחר שנים של הרעבת המערכת.
  •  פונדקאות לקהילה הלהט"בית ותרומות דם מהקהילה הלהט"בית.
  • הקמנו שני בתי חולים.

מה נשנה?

  • נפעל לגיבוש תכניות אופרטיביות להתמודדות עם מצבי חירום במערכת הרפואה בסדר גודל לאומי.
  • נחוקק את "חוק ייצוב מערכת הבריאות", המקצה 10 מיליארד שקלים מחוץ לבסיס התקציב בפריסה לחמש שנים.
  • נצמצם את פערי הבריאות בין המרכז לפריפרייה.
למצע המלא

הקדמה

מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם. יש לנו רופאים ואחיות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ומוחות מבריקים ביותר. עם זאת מערכת הבריאות בישראל סובלת ממספר תופעות ומגמות מדאיגות המביאות לכך שהיא מתקשה לתת מענה הולם לצרכים הרפואיים של הציבור בישראל. מגמות אלו נובעות בעיקר…למצע המלא

מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם. יש לנו רופאים ואחיות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ומוחות מבריקים ביותר. עם זאת מערכת הבריאות בישראל סובלת ממספר תופעות ומגמות מדאיגות המביאות לכך שהיא מתקשה לתת מענה הולם לצרכים הרפואיים של הציבור בישראל. מגמות אלו נובעות בעיקר מירידה משמעותית בהשקעה הציבורית במערכת ובה בעת מעלייה מדאיגה בהוצאה הפרטית לבריאות. כמו כן המערכת סובלת מחוסר תכנון ארוך טווח של המקצועות הנדרשים במערכת ומספר אנשי צוות הרפואה הנדרשים במערכת, רופאים, רדיולוגים, מומחים שונים ועוד. 

אנו עדים לכך שהפערים בבריאות הולכים ומעמיקים, הן בין פריפריה למרכז והן בין המגזרים השונים בחברה שלנו. המחסור במשאבים מביא לצפיפות גבוהה בבתי החולים, לזמני המתנה ארוכים בחדרי המיון, לתורים ארוכים לניתוחים ולמצוקה כספית בקופות החולים.

יש עתיד מחויבת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, לקיצור זמני המתנה לטיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, לצמצום הצפיפות בבתי החולים, לצמצום הפערים בין איכות וזמינות הרפואה בפריפריה ובמרכז, לחיזוק הרפואה בקהילה ולהגדלת מספר לומדי הרפואה ולקליטת רופאים עולים וכל זאת בשיתוף והתייעצות עם ארגוני הרופאים והמתמחים וצוותי המרכזים הרפואיים.

מקומה הגיאופוליטי של ישראל במזרח התיכון חייב אותה לאורך השנים לפתח עליונות ביטחונית על סביבתה ולבסס יכולות מקצועיות המאפשרות לה מעבר מיידי משגרה לחירום. אולם היכולות הביטחוניות של המדינה, גבוהות ככל שתהיינה, אינן עומדות במנותק מחוסנה הכלכלי, הבריאותי והחברתי. כדי להיות מוכנים לכל אתגר, נדרשת היערכות מיטבית מול קשת איומים אסטרטגיים, ובכללם מענה להתמודדות עם מגפה. 

על רקע הדברים, מדינת ישראל נתקלה לראשונה בנגיף הקורונה, כשהיא אינה מוכנה להתמודדות עם מגפה ברמה הלאומית, כך על פי מבקר המדינה. הנגיף תפס את מערכת הבריאות הציבורית בישראל כשהיא סובלת מחוסר תקציבי חמור, לאחר שנים של מדיניות ממשלתית שקיצצה את התקציבים והרעיבה את המערכת בניסיון לייצר יעילות. בתוך כך, משרד הבריאות החזיק במלאי קטן מאוד של תרופות, לא נערך לפתרונות אשפוז עם חללים מתאימים לטיפול נמרץ ומכונות הנשמה. בתי החולים היו מלאים עד אפס מקום עוד לפני פרוץ המגפה. במשרד הבריאות לא הייתה התייחסות בתוכניות העבודה לחדרי בידוד, עוד לפני פרוץ המגפה, והיה ברור כי מערך החקירות האפידמיולוגיות אינו יעיל. 

יש עתיד תפעל לגיבוש תוכניות אופרטיביות להתמודדות עם מצבי חירום במערכת הרפואה בסדר גודל לאומי. נקים תשתית חזקה הערוכה לשעת חירום ונוודא כי תהליכי קבלת ההחלטות במצבי חירום מוסדרים מראש. נפעל להסדיר את יחסי הגומלין בשעת משבר בין מערכת הבריאות למערכת הביטחון, בדגש על פיקוד העורף. נוודא כי שיתופי הפעולה בין המערכות יתקיימו גם בעת שגרה לתרגול עבודת מטה משותפת, בד בבד עם הכרת היכולות ההדדיות וניצול היתרון היחסי של כל מערכת. בצורה זו יהיה אפשר למקסם את משאבי כוח האדם הזמין והמהיר והתשתיות הקיימות של מערכת הביטחון ברמה הביצועית בתוך כדי פיקוח מקצועי של מערכת הבריאות. 

גם לאחר שיסתיים משבר הקורנה, ברור כי לא יהיה אפשר להחזיר את מערכת הבריאות למציאות שבה הייתה לפני פרוץ הקורונה. יש לבצע תחקור הכשלים שהביאו לפערים הקשים ולהיעדר המוכנות שפגעה ביכולת לאפשר שירותי בריאות ראויים לאזרחים במדינה מתוקנת. 

נקים תשתית חזקה להתמודדות עם מצבי חירום בריאותיים. לצד החובה להכנת תוכנית להתמודדות עם משברים בריאותיים ברמה הלאומית, נוביל תוכניות ארוכות טווח שיטפלו בצמצום הפערים ובהתאמת מערכת בריאות חדשנית ומתקדמת לאתגרים המתפתחים, ללא תלות בכל מציאות פוליטית. נשנה את שיטת התקינה ונעדכן את תקנות בריאות העם, כדי לצמצם את הפערים עם מדינות המערב.

החזון: הגדלת הזמינות ושיפור השירותים הרפואיים הציבוריים לכלל אזרחי מדינת ישראל

אחת התופעות המדאיגות ביותר המאפיינת את מערכת הבריאות הישראלית היא הפערים ההולכים ומעמיקים באיכות שירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז ובין המגזרים השונים בחברה. המחסור במשאבים מביא לצפיפות גבוהה בבתי החולים, לזמני המתנה ארוכים בחדרי המיון, לתורים ארוכים לניתוחים ולמצוקה כספית בקופות החולים.

כדי לשמור על מעמדה ואיכותה של מערכת הבריאות הציבורית נפעל להגדלת ההוצאה על בריאות מתוך התמ"ג בתוכנית מסודרת ובצורה מדורגת. נכון ל-2019, בישראל שיעור ההוצאה על בריאות כחלק מהתמ"ג הוא 7.5% לעומת ממוצע של 8.8% במדינות ה-OECD. היעד הוא להשוות את שיעור ההוצאה על בריאות לממוצע המדינות ב- OECD.

ביצוע עדכון שוטף של מחירון משרד הבריאות כדי שיהיה תואם מציאות ותואם למחירי השוק אשר מתעדכנים באופן סדיר. תמחור נכון של שירותי בריאות, כגון עלות בדיקות ופעולות אבחון למיניהם, עלות יום אשפוז לפי סוגו ותמחור פעולות כירורגיות.

יש עתיד תפעל לגיבוש תוכנית חומש שלפיה עד לשנת 2027 האיכות, הכמות והזמינות של השירותים הרפואיים הציבוריים בישראל – לרבות הבדיקות, המכשור הרפואי, מיטות האשפוז, הצפיפות, ההמתנה בחדרי המיון וההמתנה לרופאים מומחים, השירותים הקהילתיים ושיעור המטפלים ואיכותם – יהיו בהתאם למדדים הממוצעים במדינות ה-OECD, ובד בבד נפעל לצמצום מובנה של הפער בשירותים הרפואיים הציבוריים בין הפריפריה למרכז, כך שבשנת 2027 יצטמצם הפער במדדים האמורים ב-70%.

בשנים האחרונות חלה התפתחות אדירה בעולם הרפואה מבחינה טכנולוגית ונעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות מתקדמות. מכשירים שפעם נחשבו נדירים ו/או מיוחדים היום זמינים יותר לצוותים הרפואיים. בהשקעה מתאימה ותקצוב נכון של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות אפשר לתת אבחנה רפואית בזמן קצר יותר, להתאים טיפול יעיל יותר ולצמצם ו/או לבלום התפתחות מחלות ו/או סיבוכים בבריאות הציבור.

כמו כן, נפעל כי להוציא ממערכת הבריאות פרקטיקות מיושנות ונהפוך את המערכת לדגיטלית וחדשנית. כך למשל נעביר כל המבוטחים לשימוש במערכת ממחושבת לניהול ההיסטוריה הרפואית ונפסיק עם השימוש של בתי החולים ברישום ידני, כך שכאשר מטופל יבקש לקבל ייעוץ או שירות רפואי כל ההיסטוריה הרפואית שלו תהיה זמינה לגורם המטפל, ללא תלות בקופת החולים. 

"תיק רפואי אחוד" יכול למנוע ביצוע בדיקות חוזרות וכפל בדיקות למטופל ויאפשר לטפל בבעיות רפואיות במהרה ובאופן איכותי.  

 

שיקום מערכת הבריאות

המימון הציבורי הקיים אינו מספיק, הוא נשחק לאורך זמן ותרם לגידול בגירעונות קופות החולים ולפגיעה בזמינות השירותים בבתי החולים. נחוקק את "חוק ייצוב מערכת הבריאות" המקצה 10 מיליארד שקלים מחוץ לבסיס התקציב בפריסה לחמש שנים: הגדלת משאבים שמטרתה להזרים חמצן לשיפור ולעדכון תשתיות מערכת הבריאות הקורסת והתאמתה לימינו – לפחות מחצית מהתקציב האמור יוקדש לפריפריה הגיאוגרפית.

נפעל לשינוי שיטת ההתחשבנות בין בתי החולים לשירותי בריאות בקהילה (קופות החולים) – שינוי בשיטת "תקרה ורצפה" בתהליך רכש שירותים רפואיים כדי למנוע את התוצאה של השיטה הקיימת המכניסה את מוסדות האשפוז ומוסדות שירותי הבריאות בקהילה לגירעון.

תפעול מערכת הבריאות

נפעל להגדלת בסיס תקציב מערכת הבריאות בסך של 1.5 מיליארד שקלים לשנה בחמש השנים הקרובות. נוסף על כך ובד בבד, נפעל לחקיקה המעגנת עדכון אוטומטי של תקציב מערכת הבריאות בהתאם למדדים רלוונטיים, בדגש על התאמה מלאה לשינוי הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל – לפחות מחצית מהתקציב יוקדש לפריפריה הגיאוגרפית.

שיפור תפעול בתי החולים – שינוי מחיר ועדכון "יום האשפוז בבתי החולים", כך שיותאם למחיר הריאלי, ואשר ייגזר בין השאר משכר עובדים, ממחירי התרופות, למגוון וייחוד האוכלוסייה וסוגי הפרוצדורות.

במקביל לתוספת תקציב לבתי החולים יוגדלו מספר מיטות האשפוז בשיעור הממוצע במדינות ה-OECD, וכן תוטמע תוכנית תמריצים מטעם משרד הבריאות לשיפור איכות השירותים הרפואיים בישראל ולזמינותם עד לשיעור הממוצע של המדדים במדינות ה-OECD, בדגש על הפחתת תפוסות (אשפוז, מיון ומרפאות חוץ) ויצירת חלופות אשפוז נאותות.

שיפור תפעול קופות החולים – שינוי חישוב מחיר "הקפיטציה" של קופות החולים, כך שיעודכן בהתאם לגידול באוכלוסייה ויעניק משקל נאות למשתנים ריאליים בתפעול הקופות, כגון שכר, הזדקנות האוכלוסייה, גיל המבוטחים, מחיר תרופות ומחלות קשות.

במקביל לתוספת תקציב לקופות החולים, תוטמע תוכנית תמריצים מטעם משרד הבריאות לעמידה ביעדים לשיפור איכות וזמינות השירותים הרפואיים בבתי החולים בקהילה ובבריאות הציבור בחתירה ליעד הממוצע של מדינות ה-OECD.

נפעל להקצאת תקציב לפריפריה הגיאוגרפית – באמצעות עדכון התקנות וקביעת קריטריונים מתאימים לחלוקת משאבים ונשפר את תפעול בתי חולים. 

קיצור זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים במערכת הבריאות הציבורית – הפעלת מודל תעסוקה שבו רופאים עובדים במערכת הציבורית, נמצאים בה שעות נוספות ומתוגמלים על כך בהתאם. על פי המודל, רופאים מומחים יתגברו את מערכי האשפוז בשעות אחר-הצוהריים לטובת החולה הישראלי. המודל יופעל בעיקר עבור רופאים מנתחים, אך לא רק עבורם. הפעלת מודל זה תאפשר הוספת עשרות אלפי ניתוחים בשנה במערכת הציבורית. נוסף על כך, נפעל ליישום מסקנות "ועדת אור" לייעול התהליכים בחדרי המיון והמלר"דים (מרכזים לרפואה דחופה) ולקיצור זמני ההמתנה בהם בשקיפות מלאה לציבור.

הרחבת סל הבריאות ותוספות טכנולוגיות – סל הבריאות הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לציבור בישראל במימון המדינה על ידי קופות החולים. מדי שנה בשנה מנוהלים מאבקים כואבים של חולים הדורשים לכלול את הטיפול שלו הם זקוקים בסל הבריאות. יש עתיד מאמינה בחובת המדינה לספק לאזרחים סל בריאות רחב במימון ציבורי. אנו תומכים בקביעה שלפיה התוספת הטכנולוגית השנתית לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא תרד מ-2% בשנה.

סל התרופות – נפעל לעיגון בחקיקה של מנגנון תקצוב סל התרופות באופן קבוע ורב שנתי כך שהתקציב יבטא עלייה מדורגת של הצרכים המשתנים של החולים והפתרונות שמציעה הרפואה. נעדכן את סל התרופות בהתאם לכניסת תרופות חדשות וחדשניות וזאת במקום התרופות המיושנות הנמצאות בסל כעת.

קידום מחקר, חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות בתחום הרפואה – עולם הרפואה והטכנולוגיה מתפתח באופן מהיר ביותר במשך העשורים האחרונים כדי להציע לחולים את המענה הרפואי הטוב ביותר. יש עתיד תפעל למען עידוד יוזמות טכנולוגיות בתחום הרפואה המתרגמות את היתרון היחסי של ישראל בתחומים אחרים לטובת שיפור הרפואה ורווחת החולים.

צמצום הצפיפות בבתי החולים

צמצום הצפיפות בבתי החולים וחיזוק הרפואה בקהילה- מדינת ישראל היא המדינה הצפופה ביותר מבחינת אשפוז בבתי החולים בקרב מדינות ה-OECD. כדי לאפשר מתן שירותי רפואה טובים יש לתכנן מחדש את האשפוז, לפתח את תחום האשפוז הביתי, להוציא חולים גריאטריים מהמחלקות הפנימיות ולהעבירם לבתי חולים גריאטריים שיתוקצבו בהתאם. יש לחזק את המוקדים הקדמיים של שירותי בריאות בקהילה, לייעל את תהליך שחרור החולים מהמחלקות ובעיקר להקצות תוספת מיטות ותקני כוח אדם בחדרי המיון ובמוקדי הרפואה הדחופה והמחלקות הרלוונטיות בבתי החולים. יש עתיד תפעל לחיזוק הטיפול בקהילה וביחידות האשפוז הביתי בשירותי הבריאות בקהילה כדי לחזק את הרצף הטיפולי בין הטיפול בבית החולים לטיפול בקהילה, שיאפשר מתן המשך טיפול רפואי מתאים ורציף. הרחבת כלל השירותים הרפואיים בבית המטופל או בקהילה בכלל תוריד את העומס ממלר"ד וממחלקות אשפוז בבתי החולים. 

הרחבת הסדרי הבחירה באשפוז הכללי

היום אדם הזקוק לאשפוז, נשלח על ידי קופת החולים לאשפוז בבית חולים בהתאם למקום מגוריו. זאת בשל אלמנט כלכלי הנובע מהסכמי הסדרי בחירה. הסדרים אלו אינם מביאים בחשבון מקרים שבהם אדם מעדיף להתאשפז בבית חולים אחר בשל מגוון סיבות, ובהן קרבה פיזית למשפחתו. נפעל להרחיב את הבחירה בבתי החולים המוצעים למטופל לצורך אשפוז לשלושה בתי חולים, על פי כללים קבועים, וכך לאפשר לאזרח חופש בחירה רחב יותר.

עידוד כוח אדם במקצועות הבריאות

כוח אדם איכותי ובהיקפים מספיקים הוא תנאי הכרחי למצוינות ולאנושיות של מערכת הבריאות. יש לפעול כדי למנוע שחיקה של הצוותים, להיערך לגל הפרישה הצפוי של עולי שנות ה-90 ולנתב את בחירת מקצועות ההתמחות של הרופאים הצעירים בהתאם לצרכים לאומיים. נפעל לשילוב אזרחים ישראלים איכותיים במקצועות הבריאות, בין השאר באמצעות יצירת תמריץ כלכלי בלימודים ובשבע שנות ההעסקה הראשונות, לרבות הטבות מס מיוחדות.

נבטל את ההסתמכות על "תקינת גולדברג", תקינה שנקבעה ב-1976 ומתבססת על מספר מיטות אשפוז ואינה מעודכנת על פי עוד קריטריונים הנהוגים היום בעולם: עומסים, הזדקנות האוכלוסייה (כידוע, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם), טכנולוגיות חדשות הדורשות הכשרות מחד גיסא, והופכות לסטנדרט הטיפולי מאידך גיסא, פרוצדורות חדשות שונות, אולטרסאונד, CT, MRI וכו'.

הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל – יש עתיד מחויבת להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים רפואה וסיעוד באוניברסיטאות בישראל ותפעל להגדלת התקציב בהתאם. 60% מהסטודנטים הישראלים לרפואה היום לומדים בחו"ל. כדי להתגבר על מצוקת המחסור ברופאים במערכת הבריאות בישראל, יש למצוא את הדרך לקלוט את אותם סטודנטים למערכת הבריאות באופן שאינו מהווה פגיעה ברף המקצועיות. נפעל להכנת מבחן אחיד לכל בוגרי בתי הספר לרפואה.

 יש עתיד תמשיך לתמוך בהקצאת תקנים חדשים כדי לפעול למען קליטת רופאים בעלי התמחות שצברו ניסיון רב בארץ מוצאם, כך שימשיכו לעסוק במקצועם גם בישראל ולהשתלב ולתרום לשוק העבודה בישראל, וכל זאת בשיתוף ובהתייעצות עם ארגוני הרופאים והמתמחים ועם צוותי המרכזים הרפואיים. בהקצאת תקנים נוודא כי מובא בחשבון מקדם פריפריאלי המאפשר נגישות לשירותים בריאותיים לכלל אזרחי המדינה.

ביטוח סיעודי ממלכתי

תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם והאוכלוסייה הולכת ומזדקנת. קשישים רבים חווים קשיים במימון טיפול סיעודי, יש שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים המזכים אדם לסיוע ממשלתי במימון אשפוז סיעודי ונאבקים לממנו באופן עצמאי. כדי לאפשר ביטחון סיעודי לאוכלוסייה זו על המדינה לפעול וליזום מנגנון ביטוחי סיעודי-ממלכתי אשר יביא להפחתה הדרגתית של דמי ההשתתפות העצמית והעומס על בני המשפחה.

חקיקת "חוק ביטוח סיעודי ממלכתי" המקנה זכאות לטיפול והשגחה סיעודית לתקופה של חמש שנים לכל אזרח ישראלי.

חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה

חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה וקידום שוויון בבריאות- יש עתיד מחויבת לצמצום הפערים בתוחלת החיים ובהיצע שרותי הבריאות הציבוריים בין הפריפריה למרכז.

חיזוק בתי החולים והשירותים הרפואיים בפריפריה – יש עתיד תקצה תקציב מיוחד לחיזוק התשתיות, המכשירים הרפואיים ולהרחבת השירותים במרכזים רפואיים המעניקים שירותי באשפוז ובקהילה.

יש לשנות את הנוסחאות בתקנות בריאות העם המסתמכות על המקדם הדמוגרפי שאינו תואם מציאות. מדד צפיפות האוכלוסייה באזור הגיאוגרפי ימשיך להחזיק את תושבי הפריפריה במחסור שירותי בריאות. יש להביא בחשבון את המרחק ואת נגישות השירותים ליישובים מרוחקים במקום השיטה הנהוגה היום.

הקמת מוסדות בריאות

קידום תוכנית מתאר ארצית לבינוי והקמת מוסדות בריאות (מת"א 49) – קידום הקמת בתי חולים בבאר שבע ובקריית אתא – יש עתיד מחויבת להגדלת היצע מערך האשפוז בבאר שבע שישרת את מגמת גידול האוכלוסייה בדרום, כך שלא תיפגע יכולתו של כל אזרח לקבל שירות רפואי בדרומה של הארץ בזמני המתנה סבירים ובמכשור המתקדם ביותר. יש עתיד תקדם את הקמת בית החולים בקריית אתא כדי להתגבר על מצוקת האשפוז בצפון. נוודא כי יש מסגרות שיקומיות מספיקות גם בפריפריה.

נפעל להרחבת עתודת הסטודנטים בתחום הפרא-רפואי במוסדות האקדמיים בדרום ובצפון. נעודד את הבחירה במקצועות אלו על ידי עידוד של סטודנטים מהפריפריה ועל ידי מתן תמריצים לעבוד במקצועות אלו בפריפריה לאחר הלימודים.

תגבור מוקדי לילה בפריפריה וחיזוק שירותי הרפואה – מוקדי הלילה (מרכזים לרפואה דחופה) וחדרי המיון הקדמיים הם אלו האחראים לספק מענה רפואי מיידי לתושבי הפריפריה, שלעיתים מתגוררים במרחק רב מבית חולים. נמשיך לפעול להקמת עוד מוקדים במקומות המרוחקים מבתי החולים ולהגביר את טיב השירותים הרפואיים הניתנים בהם.

הצעת חוק לקידום שירותי הרפואה בעיר אילת – בשל מיקומה הייחודי של העיר אילת סובלים תושביה מקשיים במימוש זכותם לשירותי בריאות. חה"כ טטיאנה מזרסקי הגישה הצעת חוק שתחייב את כלל השירותים הרפואיים גם בעיר אילת. פתרונות ייחודיים אלו נדרשים בשל המאפיינים המיוחדים של העיר. יש עתיד מחויבת לקידום הצעת החוק האמורה. 

שיפור המערכת

שיפור המערכת והחזרת אמון הציבור- קידום בריאות הציבור – יש עתיד תומכת במתן דגש מיוחד על כל נושא מניעת מחלות וקידום בריאות הציבור. יש להקצות תקציבים ייעודיים להגברת המודעות לבריאות, לאורח חיים בריא ולשיפור הבריאות. יש לפעול להגברת המודעות לאוכל בריא, מגיל הגן ובתי הספר, ולזמינותו וכן להגברת המודעות לפעילות גופנית ולבדיקות תקופתיות.

רפואת העתיד – יש עתיד מאמינה שכדי להשאיר את ישראל מובילה בתחום הרפואה יש לנצל את היתרון של ישראל כאומה חדשנית ולעודד הכנסת פתרונות מתקדמים. לשם כך נסייע בהורדת חסמים להטמעת רפואת העתיד ובעידוד רפואה מותאמת אישית בעלת בינה מלאכותית אשר תסייע לרופא, למטופל ולמערכת.

עידוד רפואת און-ליין – אחת הדרכים האפקטיביות להתגבר על פערי השירות והזמינות היא רפואת און ליין באמצעות וידאו. נפעל להסרת חסמים בפני קופות החולים ונעודד אותם לפתח שירותי און-ליין לטובת ציבור המטופלים. 

בריאות ילדים

תאונות שבהן מעורבים ילדים במרחב הפרטי והציבורי הן גורם התחלואה והתמותה מספר אחת בקרב ילדים בישראל. לצד הנזק הפיזי והנפשי העצום, גובות פגיעות אלו גם מחיר כלכלי כבד מההורים, ממעסיקיהם, מחברות הביטוח וממערכת הבריאות. על פי ההערכות, העלויות הכלכליות למערכת הבריאות והרווחה בגין פגיעות ילדים נאמדות ביותר מ-1.6 מיליארד שקלים בשנה. יש עתיד רואה בשמירה על ביטחונם של ילדי ישראל מטרה בעלת חשיבות לאומית ותפעל לצמצם את הפגיעה בהם ככל האפשר, בתוך כדי חיזוק הכלים למניעת תאונות ולהגברת בטיחות ילדים. נפעל ליישום התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים בהובלת משרד הבריאות, לפיתוח תוכניות חינוך למניעה ולבטיחות וליישומן ברמה המוניציפלית ולקידום חקיקה רלוונטית.

אנשים עם צרכים מיוחדים

אנשים עם צרכים מיוחדים במערכת הבריאות- יש עתיד רואה בהנגשה בכלל, ובמערכת הבריאות בפרט, כלי יסוד שכל מוסד מעניק שירותים חייב לספק לבאים בשעריו.

במשרד הבריאות, בראשותה של שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, החלו ברפורמה לייעול השירות לאנשים עם מוגבלויות. במסגרת זו הופעל שירות סביב השעון לנכים על כסאות גלגלים ממונעים, נפתח מסלול מהיר לנכים עם מחלות מתקדמות, קבעו לוחות זמנים מחייבים למתן תשובות, הונגשו מוקדי קבלת המטופלים ועוד. יש לפעול בשיתוף עם משרדי הרווחה, האוצר וביטוח לאומי כדי להקל את השירות על אנשים עם מוגבלויות שונות ולהנגישו עבורם.

 יש עתיד מחויבת להקמת מנגנון משותף אשר יקצר את זמני ההמתנה וימנע את הפניות המרובות לקבלת האישורים הנדרשים בוועדות הרפואיות השונות ובוועדות לאישור אביזרים ורכב. 

 יש עתיד מחויבת לרווחת כבדי השמיעה והחרשים במדינת ישראל ולמשפחותיהם. בתוך כך, נסייע בהנגשת שירותים ציבוריים עבור כבדי שמיעה וחירשים הזקוקים לתרגום בשפת הסימנים באמצעות חיוב משרדים ממשלתיים, מוסדות ציבוריים ורשויות מקומיות להעמיד לרשות הציבור נציג שירות השולט בשפת הסימנים. כמו כן, נגדיל את מכסת השעות לטובת תמלול ותרגום לשפת סימנים העומדות לרשות אנשים כבדי שמיעה וחרשים.

בריאות הנפש

בריאות הנפש והאשפוז הפסיכיאטרי- משבר התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו על החברה הישראליות היו מרחיקות לכת בכל התחומים. בין היתר, ישראליות וישראלים רבים איבדו את מקום עבודתם ואולצו להישאר בבתיהם לתקופות ארוכות עקב הסגרים שהוטלו.

אולם לא פחות חשובה היא ההשלכה של משבר הקורונה על תחום בריאות הנפש של הציבור בישראל. נכון לתקופת הסגר השני, אחד מכל שלושה ישראלים חווה תסמיני חרדה, ואחד מכל חמישה ישראלים סובל מדיכאון.

גם בעת שגרה המחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים סובלות ממחסור תמידי במיטות. אולם הצורך לצמצם את מספר המיטות במחלקות בשל המגפה החמיר אף יותר את המצב. התוצאה: ירידה במספר האשפוזים בהסכמה ועלייה במספר האשפוזים בכפייה. 

לאחר הרפורמה בבריאות הנפש הגיע הזמן לחשוב ולתכנן רפורמה באשפוז הפסיכיאטרי. יש עתיד תפעל לשינוי מהותי ועמוק באשפוז הפסיכיאטרי וליישום מודל המכיר במחלות הנפש כחלק בלתי נפרד ממחלות המוח. לצורך כך נפעל להקמת בתי חולים למוח ולהתנהגות כחלק מבתי החולים הכלליים. בתי חולים למוח ולהתנהגות הם גוף מוביל בעולם כחלק מבית החולים הכללי, בדומה לבי"ח לילדים, לבי"ח לנשים וכדומה. האפשרות שתחת קורת גג אחת ידורו יחד פסיכיאטריה, נוירולוגיה ונוירוכירורגיה היא יעד לאומי בעל חשיבות עליונה לצורך קידום רפואת המוח ושינוי האשפוז הפסיכיאטרי.

 יש עתיד תפעל לקידום בתחליפי האשפוז, לרבות הפעלת פתרונות בקהילה; תתווה לוחות זמנים למעבר בתי החולים הפסיכיאטרים לבתי החולים הכלליים ותקצה תקציבים ראויים למתן מענה ביניים למצב הבלתי נסבל מבחינת כוח אדם, פעילות המטופלים ומצב התשתיות של בתי החולים הפסיכיאטרים הקיימים.

נוסף על כך, תפעל יש עתיד למען הרחבת התקצוב למערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, בתוך כדי הוספת תקנים למתמחים בפסיכולוגיה הציבורית וקיצור זמני ההמתנה לפסיכולוגים בקופות החולים. 

קח אותי לנושאים העיקריים