חדשנות

חיזוק ותמריצים לטכנולוגיות עתידיות-י ש עתיד רואה בחיזוק תעשיית ההיי-טק הישראלית יעד לאומי. כדי לחזק את תעשיית ההיי-טק ולסייע להתפתחות של טכנולוגיות פורצות דרך נגדיר כמה תחומי עדיפות שבהם צפויה צמיחה משמעותית. תחומים אלו עונים על צורך מהותי של מדינת ישראל, או  שיש לישראל נכסיות מיוחדת בפיתוחם. לדוגמה, טכנולוגיות בנות-קיימא (אגרוטק, פודטק, אנרגיה ירוקה, ועוד), טכנולוגיות רפואיות, אינטליגנציה מלאכותית. 

נפעל לצמצום בירוקרטיה ולפיתוח רגולציה שתקל על הקמת עסקים בשוק הישראלי ועל ניהולם. נקדם את הנגשת המידע והשירותים הדרושים לחברות היי-טק באמצעים דיגיטליים. 

מיליון ישראלים להיי-טק- בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה, שוק ההיי-טק והחדשנות בישראל התפתח באופן יוצא דופן לעומת שאר מדינות העולם. עם זאת, רק כ-15% מהציבור הישראלי עובד בתעשיית ההיי-טק. אנחנו חייבים להשקיע מאמצים אדירים כדי להמשיך להיות מובילים ברמה העולמית. לשם כך יש חשיבות עליונה לשילוב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההיי-טק מכל המגזרים ומכל קצוות הארץ, על-ידי הרחבת תוכניות להכשרה מקצועית לתפקידים טכנולוגיים ותומכי טכנולוגיה. 

כדי להחזיר לישראל ישראלים המובילים תחומים טכנולוגיים ופיתוחים חדשניים החיים ברחבי העולם, נייצר תוכנית תמריצים להשבת מוחות. בין היתר נאתר, נכשיר ונביא ישראלים חוזרים וכן עולים חדשים מחו"ל העובדים בהיי-טק ונקדם את השמתם בתעשיית ההיי-טק הישראלית. נוסף על כך, נקדם הבאתם של זכאי חוק השבות לעבודה בתעשיית ההיי-טק, גם אם אינם מעוניינים לעלות לישראל, בד בבד עם שיווק, השמה וליווי של מעטפת כלכלית וחברתית לכל זכאי חוק השבות. כמו כן, כדי לענות על הפערים נביא מומחים זרים מתעשיית ההיי-טק בחו"ל לעבודה בישראל, בתוך כדי הסרת חסמים בירוקרטיים בנושא.

נאמץ ונתקצב תוכניות להגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות ברמתה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומחשבים בקרב נשים, ערבים ותלמידים בפריפריה, בפרק זמן של חמש שנים. התוכניות יתייחסו לתלמידים כבר מגילי בית הספר היסודי ויאמצו שיטות לימוד חדשניות המשלבות גם אמצעים טכנולוגיים.

נוסף על כך, נעודד פתיחה של מקבצי לימוד ותארים יישומיים מוכווני תעסוקה בהיי-טק כדי לגוון ולהרחיב את ההכשרה האקדמית למקצועות טכנולוגיים בהיי-טק שלא במסגרת "תארי היי-טק" בלבד. כדי להתמודד עם נשירת הסטודנטים ממקצועות ההיי-טק, בדגש על סטודנטים מהחברה הערבית, נצמצם ב-50% את הפער במספר הסטודנטים הנושרים בקרב החברה הערבית לעומת היהודית, וכך נגדיל את מספר הבוגרים בכ-10% בשנה. כמו כן נגדיל את מספר הסטודנטים הערבים למקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ל-25% מסך הסטודנטים ואת מספר הסטודנטיות, הנשים, ל-40% מסך הסטודנטים בתוך חמש שנים. 

נפעל לבניית תוכנית חמש שנתית לעידוד מקצועות ליבה טכנולוגיים כדי להגדיל את מספר הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות ל-6,000. נוסף על כך, נבנה תוכנית לשילוב 2,000 גברים חרדים במקצועות התוכנה במכללות הטכנולוגיות ונחזק את ההכשרות הטכנולוגיות לנשים חרדיות במכללות הטכנולוגיות.

כדי לעודד ולקדם שוויון מגדרי בתעשיית ההיי-טק בישראל נפעל להעלות את ייצוגן של הנשים בתעשייה זו ונסייע בהשתלבותן, בתוך כדי הטמעת פרקטיקות חשיבה מגדרית בתעשייה זו בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה.

יש עתיד מאמינה כי העצמת מדינת ישראל כמדינת היי-טק נובעת מהשקעה מכוונת בנושא החינוך לטכנולוגיה מגיל צעיר ושילוב אוכלוסיות מגוונות בתעשייה. 

נפעל להגברת השוויון המגדרי בתוכניות ה-STEM במערכת החינוך ונמשיך בפיתוח ובקידום תוכניות טכנולוגיות בפריפריה, ובפרט בקרב החברה החרדית והערבית. השקעה זו תביא לגידול משמעותי בייצוג אוכלוסיות מגוונות בתעשייה ובהגברת הצמיחה הכלכלית הנובעת מחדשנות. יתרה מזו, נקדם הטעמת טכנולוגיות ומתודות חדשניות במערכת החינוך, כך שתלמידי ותלמידות ישראל ייחשפו לחדשנות ולטכנולוגיות מתקדמות באופן מעשי ומגיל צעיר.

כדי למסד השקעה ממשלתית במחקר ופיתוח נקדם חקיקה שתקצה אחוז מסוים מהוצאות המדינה לתשתיות מחקר ארוכות טווח בשיעורים המקובלים במדינות ה-OECD.

כדי לצמצם את הפערים ולהגדיל את ההזדמנויות לתעסוקה בהיי-טק נייצר תמריצים לחברות סטארט-אפ וטכנולוגיה שיפעלו בפריפריה. קרן המו"פ של משרד הכלכלה מעודדת חברות גדולות להקים מרכזי מו"פ בפריפריה על ידי תמיכה כספית בשיעור של 65%–75% מהוצאות המו"פ לתקופה של עד שלוש שנים. נייצר מסלולים דומים גם לחברות ממשלתיות ונקדם פתיחת גני תעשיה מרחביים אשר יהוו חממה לתעשיינים וליזמים בראשית דרכם. 

הפיכת המערכת הישראלית לחדשנית בכל תחומי החיים- במסגרת המאמצים להטמיע את החדשנות, כל משרד ממשלתי יחויב לפתח תוכנית עבודה לפיתוח החדשנות בעבודה הארגונית ובמתן שירותים לאזרח ובמסגרתה להקצות תקציב ייעודי למו"פ. 

נפעל לקידום מודלים של חדשנות בתעשייה מסורתית, בעיקר במפעלים המתקשים להתחרות בשוק הגלובלי בעקבות אתגרי יעילות ורווחיות בהשוואה למדינות מתפתחות. נעודד מפעלים להכניס שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ולעבור טרנספורמציה דיגיטלית. 

בעולם המודרני הקשר בין הציבור ובין הממשלה יכול להתבצע באמצעות אפליקציות וכלים דיגיטליים המאפשרים מתן מענה מהיר ומדויק ומונעים בירוקרטיה וסחבת בתהליכים הממשלתיים. נמשיך לקדם דיגיטציה וחדשנות במשרדי הממשלה ובשירותים הציבוריים, כך שיהיו מונגשים וידידותיים לשימוש וצופי פני עתיד.